שני, י"ט חשון התשפ"ו

לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשַׁת הַצַּדִּיק כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ’ (זהַר וַיֵּרָא ק"ה:) אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן: