"הבניין הנפלא" (מתוך משיבת נפש לג')
כִּי כְּשֶׁמְּקָרֵב הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה אֲפִלּוּ רַק בִּבְחִינַת שְׁכֵנוּת כְּמוֹ שָׁכֵן שֶׁדָּר אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת רַק לְפִי שָׁעָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסְפִים הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי עָצוּם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְנַעֲשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה בְּלִי שִׁעוּר.
אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁיּוֹצֵא אַחַר־כָּךְ מִבֵּית הַבַּעַל הַבַּיִת וְנִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, לְמָשָׁל כְּשֶׁיֵּשׁ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים אֲפִלּוּ אִם כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יְכוֹלִין לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בָּרְכוּ אוֹ קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה.
וּכְשֶׁבָּא אֶצְלָם אָדָם אֶחָד אֲפִלּוּ פָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים מִן הַשּׁוּק מְצָרְפִין אוֹתוֹ לְמִנְיַן עֲשָׂרָה וְנִגְמָר עַל יָדוֹ אֲמִירַת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף־עַל־פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד חָלַף הָלַךְ לוֹ וְחָזַר אֶל הַשּׁוּק, אַף־עַל־פִּי־כֵן כַּמָּה שַׁעֲשׁוּעִים גָּרַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָּל הַקְּדֻשָּׁה נִגְמַר עַל יָדוֹ.
וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הָיוּ שָׁם כַּמָּה מִנְיָנִים בִּלְעָדוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֲלֵיהֶם עוֹד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי בְּרֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ.
אַדְּרַבָּא, כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת אֶל קִבּוּץ גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בְּיוֹתֵר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.
נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא בְּעָלְמָא בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֹאת הָעֻבְדָּא אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם וּכְבָר נִצְטָרְפָה אֶל הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא וְגָרְמָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְרַבּוּ כַּמָּה אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בָּתִּים עַל יָדָהּ.
וְאִם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כָּל פַּעַם כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים שֶׁגָּרַם בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל הַתְחָלָה וְכֻלָּם יִתְקַבְּצוּ לְעֶזְרָתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת "וְ'אִם רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר - אַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּא מְאֹד", וַאֲזַי יִרְאֶה מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי כָּל עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נֶאֱבָד לְעוֹלָם וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הִלְכוֹת תְּפִלַּת עַרְבִית הֲלָכָה ד' אוֹת ל"ד)
תגובות