שהיינו ילדים שרנו שיר קטן על הגן שלנו...קראו לזה גן ואנו שתילים צעירים...עצים רחבי צמרת צמחו ועלו נתנו פירותיהם... המנהל נתן הוראה והגנן זרע זרע מהזן המובחר. השמש חיממה אבל לא היו מספיק מים. נבט שתיל קטן ואחרי זמן קצר נבל...
אנו חיים בגן. לגן אין שער ואין חומה מסביב כולם מוזמנים להיכנס וליהנות מיופי ההוויה.
באמצע הגן שלנו באר עמוקה מתוכה אפשר לשאוב את כל הטוב ולהחיות בעזרתה את צמחית הגן.
ערוגות ערוגות סדורות ובהן ירקות ופרחים בשלל ריחות וצבעים.. בצד אחר של הגן עצי מטע עמוסי פירות. אילנות מגוונים בגבהים שונים ולהם עלים בגוונים שונים וצורות שונות. מי שלא היה בגן יכול לחשוב שהכול מושלם .
הגן הזה משונה כל הנכנס מתפעל, מסלול מסובך מצפה למבקרים. יש שבילים עם בוץ טובעני.
איזור אחר צומחת בו צמחיה קוצנית ומצועפת כל הנכנס לאיזור המסוכן אם יצא כל גופו שריטות וחבורות.
מי מנהל את הגן המופלא? איפה המנהל? האם יצא לחופשה. הגנן הראשי מעסיק עוזרים אשר חלקם לא כל כך מקצועיים.
המנהל נתן הוראות מפורשות מתי להשקות ומתי לעדר את הערוגות. יש תקופה לזריעה ויש עונה לשתילה.
והיה שהכול מתואם ומנוהל על פי ההוראות המדויקות לא תהינה תקלות .
הגנן זרע זרע מהזן המובחר השמש חיממה אבל לא היו מספיק מים. נבט שתיל קטן ואחרי זמן קצר נבל...
נתנה הוראה נוספת לזריעה. זרע הוטמן בערוגה ירדו מי ברכה ישר על פי פקודה מלמעלה. היה קר . הערוגה ספגה הרבה מים והזרע נרקב. לא התפתח דבר.
האדם מקבל פיקדון משמים את ילדיו. כמו זרע מזן נדיר עליו לדאוג להם לכל צורכיהם. צריך להשקותם בדברי תורה ולרפד את יומם באהבה ללא תנאי וגבול. רק בתנאים האלה יגדלו שתילים רכים לעצים יציבים אשר יניבו פירותיהם בעתיד.
ראשית החינוך מקבל הילד מאמו. היא הקרובה אליו ואליה יישא את פניו. האם היא כמו שמש בשבילו?
הבעל הוא השמש לאשתו. האשה שנמשלה ללבנה המקבלת את החום והאור מהשמש ובעזרתה תוכל למלא את תפקידה האמיתי.
האשה כמו מראה לבעלה. אם נחמם זכוכית נוכל לשרוף בעזרתה. האשה כל כיסופיה לבעלה. אותה מראה היא הזכוכית אשר מהצד האחורי צופתה בכסף.
נצא שוב לגן. הצמחים פניהם לשמש ולחום. אור השמש מחזיק אותם זקופים. הפרחים פותחים את עלי כותרתם. מגיעה השקיעה. עלי הכותרת נסגרים האין זה פלא. האם לצמח יש רגשות? האם הוא מחפש חום ותשומת לב?
האדם עץ השדה. מדוע משול האדם לעץ?
עץ זקוק לארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש), כדי להתקיים. בני אדם בדומה, זקוקים לאותם ארבעה יסודות.
אדמה
יש לנטוע את שתיל העץ באדמה, בצורה יציבה. האדמה מספקת מזון לצמח וגם מקום להתפתחות השורשים. הדבר נכון גם לגבי בני האדם.
שורשים יציבים יעזרו לעץ בזמן קשה כמו רוח חזקה. שורשים יציבים יעזרו לאדם להתמודד עם בעיות יוצאות דופן . יציבות בדעות לא יניעו את האדם להחליף השקפה בקלות. רוחות חזקות לא יצליחו להזיז את האדם ממקומו.
מסגרת יציבה תומכת בצמיחה . בני אדם זקוקים לבסיס יציב, שיכול לספק להם ערכים ומוסר . בעולם עמוס גישות שליליות , אנו זקוקים לחוף מבטחים.
מים
מי גשמים נספגים באדמה ובאמצעות מערכת מסועפת של שורשים, מגיעים אל גזע העץ, ענפיו ועליו. ללא מים יתייבש העץ וימות.
התורה משולה למים. הן הגשם והן התורה יורדים מהשמיים ומרווים את הצמאים. התורה זורמת מהשם אל עם ישראל בכל דור ודור. התורה מעניקה כוח וחיות לרוח האנושית. החיים בדרך התורה, פורחים ומניבים חוכמה ומעשים טובים.
ללא מים, אדם מתייבש ומאבד כיוון, עד כדי כך, שלעתים אינו מסוגל להכיר עוד את אביו מולידו. בדומה, ללא התורה מאבד אדם את הכיוון, עד כדי כך שאינו מזהה את אביו שבשמיים, הקדוש ברוך הוא.
אוויר
עץ זקוק לאוויר כדי להתקיים. האוויר מכיל חמצן, שהעץ זקוק לו לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינתזה. באטמוספירה בלתי מאוזנת, העץ ייחנק וימות.
התורה קובעת, כי השם יצר את האדם באופן דומה - "ויפח באפו נשמת חיים" (בראשית ב', 7). המלה העברית "נשימה" דומה מאוד למלה העברית "נשמה". כוחנו הרוחני מגיע, בצורה מטפורית דרך האוויר והנשימה.
אש
עץ זקוק גם לאש - אור שמש - כדי להתקיים. אנרגיית האור הנקלטת, מפעילה את תהליך הפוטוסינתזה, תגובה כימית החיונית לצמיחת העץ.
בני אדם, גם הם זקוקים לאש - לחום, על מנת להתקיים. זהו חום הידידות של המשפחה והקהילה. אנשים קולטים אנרגיה מחברים, בני משפחה, שכנים ושותפים והופכים אותה לזהות ולפעולות. כל המצוות והטקסים של היהדות, קשורים קשר הדוק למשפחה ולקהילה, החל מחגיגת הלידה, דרך בר מצווה, נישואין, חינוך ואפילו מוות.
בגן החיים מלבד האדם והצמחיה ישנו נהר-נהר החיים. המים זורמים ומתחדשים בכל רגע. האדם המסכן טובע במים הזורמים בגלל הבלבולים. האדם הולך לאיבוד אינו מרוצה למרות שמסביב הכול כל כך יפה. המים זורמים בשצף קצף נחשולי מים והאדם הקטן אינו עומד בפרץ.
ידוע לנו כי לפני בוא המבול צווה האדם לבנות תיבה אליה יוכל ללכת להנצל. התיבה היא תיבת התורה. הבלבולים של הרחוב קוראים לך בן אדם. ברח לבית המדרש למקום תורה שתוכל להציל את נשמתך התועה. הרחוב ובו הפיתויים שכל כך קשה להלחם בהם. מי שהולך נגד הזרם יכול לטבוע ומי ששט בזרם נסחף עם כל הליכלוך.
חשוב רגע. התנתק מהסובב אותך ובחרת בטוב ובחרת בחיים. התורה היא תורת חיים היא שתחיה אותך את נשמתך תציל אותך מכל משחית תתן לך את ישוב הדעת . אליה ברח וטוב רגע אחד קודם.
נחל הנובע ומפכה מחיה את נפשו של העייף והצמא מכובד היצר הרע ומכל החובות הגשמיות בזה העולם. הנפש עייפה מטרדות הזמן ואינה מוצאת מנוח לרגליה.
ללא מים ללא תורת החיים אלו חיים יש לך?
עצור !!! אל תסחף בזרם .
קבל הכול באהבה כי נברא עולם שלם בשבילך, למענך, לטובתך.
שמח ותסתכל על החיובי והעולם יחייך אליך.
לכבוד הצדיקים - לפני 14 שנים
תלמיד יקר - רבי נחמן זכיתי והגיע אלי בחלום וראיתי גשר צר מאד וארוך ומפחיד וחשוך מתחת יש ים שחור ובאופק עננים והייתי צריכה לעבור בו ורגליי נמסו מפחד וראיתי איש אחד שהיה לו זקן גנגי ואמר לי להקשיב לתלמידים שלו והלך וצעקתי צדיק רבי נחמן תחזור אלי והוא חזר והלך לפני ואני מתחננת אחריו ופעם אחת סובב פניו אלי ואז ראיתי איש יושב על הריצפה ומוציא לי שתי קלפים כחולים דהיינו שתי עברות שעל ידי זה הוא מתכוון לפגוע בי והוא הפושע מסביבו יושבים תלמידים שלו ואז אנוכי נמצאת בתוך מנהרה בצבעים ירוק וצהוב ולפני הולכים שני אנשים אחד רבי ישראל אודסר והשני אינו ידוע ואנחנו הולכים בשירה ושמחה ושרים את השיר החדש שיר העתידי שיר הגאולה שהוא שם הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן ואני יודעת שאני באמצע הגשר אך אנני רואה אותו לפתע מופעים מתחתית המנהרה שני ה קלפים לקחתי אותם ודרכתי עלהם וקרעתי אותם ושרנו ושמחנו עד שהגעתי לארמון שלי זהו