בהלכה היהודית ספירת העומר היא המצווה לספור כל יום במשך 49 הימים שבין חג הפסח לחג שבועות, את מספר הימים שעברו מאז הקרבת קורבן העומר, שהוקרב ביום השני של חג הפסח - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.
מקור המצווה
מקור מצוות הספירה הוא בספר ויקרא (כ"ג, טו-טז):
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
וכן בספר דברים (ט"ז, ט-י):
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.
הברכה:
ברוך אתה י-הוה א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו,
וציוונו על ספירת העומר.
לאחר הספירה אומרים:
הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה, במהרה בימינו אמן סלה.
(תהילים פרק ס"ז)
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר; אֱ-לֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה; לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל-גּוֹיִים יְשׁוּעָתֶךָ; יוֹדוּךָ עַמִּים אֱ-לֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם; יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה; יוֹדוּךָ עַמִּים אֱ-לֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם; אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵינוּ; יְבָרְכֵנוּ אֱ-לֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ.
(לאחר אמירת כל פסוק יש לכוון לאותיות המודגשות במחשבה בלבד ללא אמירתן)
אנא, בכח גדולת ימינך, תתיר צרורה.
קבל רינת עמך, שגבנו, טהרנו, נורא.
נא גיבור, דורשי ייחודך, כבבת שמרם.
ברכם, טהרם, רחמי צדקתך תמיד גמלם.
חסין קדוש, ברוב טובך נהל עדתך.
יחיד, גאה, לעמך פנה, זוכרי קדושתך.
שועתנו קבל, ושמע צעקתנו, יודע תעלומות.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
תגובות