אחד הכלים המרכזיים בחינוך תלמידים שמגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד ולשפר את התנהגות שלהם זה הכלי הפדגוגי הנקרא – עידוד, למצוא נקודות טובות בכל תלמיד ולעודד כל אחד ואחד על נקודות החוזק שלו.
על עוצמתו של עידוד התלמידים ועל ההשפעה שיש לנו המורים בעצם אמירת מילה טובה לכל תלמיד ותלמיד במאמר שלפנינו.
ואתחיל בסיפור אישי, בימי "בין הזמנים" אב , הלכתי עם משפחתי לפוש מעט בפארק הלאומי ברמת גן, בצמוד לפארק ישנה חווה לרכיבה על סוסים, אני ובני משפחתי עמדנו מן הצד והתבוננו כיצד מאלפים ומלמדים סוסים לדלג מעל משוכות בגבהים שונים.
בעוד אנו עומדים ראינו סוס עיקש שסרב לקפץ מעל משוכה אף שהייתה די נמוכה , המדריך המאמן ניגש לסייע לרוכב הצעיר והחדש ואמר לו :" אם אתה רוצה שהסוס יישמע לך וידלג מעל משוכות, אפילו גבוהות - עליך לעודד אות וכל פעם שהסוס יקפוץ מעל משוכה קטנה או יתאמץ עליך ללטף אותו בצווארו ולומר לו :"מצוין , נפלא , נהדר- רק ככה יואיל בטובו "האדון הסוס" להתאמץ ולקפוץ מעל המשוכות".
אני ראיתי את כל המחזה הזה ונדהמתי , תראו :" מה זה , הרי אין בהמה יותר מגושמת כמו הסוס ובכל זאת כדי לאלפו ולהביאו לידי מאמץ יש ללטף אותו ולומר לו מילה טובה".
אנחנו המורים המחנכים תלמידים או הורים המגדלים ילדים האם לא מוטל עלינו גם לחנך את תלמידנו ילדינו ולעודד אותם ע"י ליטוף ומילה טובה ???
האם אין אנו צריכים ללמוד את העקרונות של אומנות העידוד כיצד לעודד את ילדינו , כיצד לומר להם מילה טובה ובכך לגדל אותם בצורה בריאה וטובה?
מחקרים מגלים שתינוקות שקבלו יניקה מהאם גדלו בצורה בריאה בנפשם וברוחם יותר מאשר תינוקות שקיבלו את מזונם בחודשים הראשונים לחייהם דרך חלב מלאכותי המהווה תחליף לחלב האם, ואף שהערך התזונתי הינו שווה .
וזאת בגלל שהאם בזמן שמינקת את התינוק היא מלטפת אותו ומדברת אליו ובזה היא מחזקת את חוסנו הנפשי והרגשי של הילד .
מדוע זקוק כל אדם בכלל ותלמיד בפרט לשמוע מילה טובה על עצמו?
הפסיכולוג והוגה הדעות אברהם מאסלו (1970-1908) הנודע , כתב : שכל אדם באשר הוא אדם - יש לו צורך בצרכים בסיסיים שבלעדיהם הוא מאבד את חוסנו האישי ויהיה לקוי מבחינה רגשית. וצרכים בסיסים אלו כתובים לפנינו (ומסודרים לפי סדר חיוניותם לאדם):
א. צרכים פיזיולוגיים: אוויר,שתייה, מזון ושינה.
ב. צורכי ביטחון : צורך בסביבה יציבה נטולת סכנות ופחדים.
ג. צורכי שייכות ואהבה : הצורך בקשר קרוב עם בן זוג, עם חברים , עם משפחה או קהילה. להרגיש שאני שייך לחברה מצליחה ומיוחדת.
ד. צורכי הערכה וכבוד: הצורך לקבל הערכה וכבוד מהזולת ,להרגיש לי יש חשיבות ודברים ייחודים משלי להרגיש שהאני אדם בעל מעמד והישגים אישיים. וכאשר אדם מקבל את הסיפוק האנושי הזה הוא מקבל תחושת ערך עצמי גבוה וביטחונו האישי מתעצם.
ה. מימוש עצמי: זוהי הדרגה הגבוה ביותר , שאדם ממש את יכולותיו ובא לידי סיפוק עצמי גבוה ללא תלות החברה הסובבת אותו .
אם נתבונן בסעיף ד – צורכי הערכה וכבוד , נראה שיש צורך אנושי לכל אדם לקבל הערכה וכבוד , ובלעדי זה ירגיש כל העת חסר, כפי שהאדם זקוק לאכילה ולשתיה ולאוויר ולשינה. כך הוא זקוק להרגיש חשוב באישיותו. להרגיש שיש לו דבר ייחודי יותר מאשר יתר בני האדם.
וכאשר נדע לתת את מנת הכבוד לתלמיד הוא יבוא על סיפוקו , כפי שאומרים בשם החזון איש זצוק"ל שאמר "לכל תלמיד ותלמיד יש לתת כפית של כבוד".
מדוע חשוב לנו בתור מורים לדעת לעודד את התלמידים?
במה משפיע העידוד על תפקודו של התלמיד במסגרת החינוכית?
כאשר אנו מעודדים תלמיד הרי שאנו נוטעים בו מוטיבציה אדירה להמשיך ולעשות את הפעולות שאנו מצפים ממנו לעשות , כגון : שיפור הישגים בלימודים ושיפור הליכותיו.
כאשר אנו מטפטפים כל העת אפילו לתלמיד חלש אתה יכול , אני מאמין ביכולתך , כשם שהצלחת במבחן הקודם כך תצליח במבחן זה , והעיקר לתת לתלמיד חוויות של הצלחה , להפוך אותו למצליחן עד שהוא יאמין בעצמו באופן ברור ומוחשי שהוא באמת יכול והוא באמת מסוגל והוא ודאי יצליח.
חוויות של הצלחה גורמות לעידוד נפשי גופני ושכלי .תחושת ההצלחה שאנו מקנים לתלמיד שהוא יכול להצליח גורמת לו לרצות לנסות ולהתאמץ ואף להצליח בפועל.
אחת מהמטרות הנעלות של כל מורה להחדיר בתלמיד אמונה בעצמו , אמונה שהוא יכול להצליח , אמונה שיש לו יכולות אדירות להתגבר על קשייו , אמונה שיש לו פוטנציאל אדיר ובאפשרותו להתקדם לפרוח לעלות ולשגשג. שהרי האמונה של האדם בעצמו היא "בחינת כוח הגודל וכוח הצומח ( הכוח האלוקי שיש בכל אדם לגדול ולצמוח ולהתעלות למרות כל הקשיים ולמרות כל המניעות) היינו כשיש לו (לאדם בעצמו) אמונה בשלמות הוא ( האדם ) גודל וצומח בעבודתו יתברך אפילו יעבור עליו מה , כי אין יכול לבלבלו שום בלבול ומונע רק הוא מאריך אפו לסבול על כל מה שיעבור עליו.". (עיין ליקוטי מוהר"ן סימן קנה).
ולכן חובה עלינו כמורים לחפש כל הזמן כלים וטכניקות כיצד לעודד כל תלמיד ולטעת אמונה בעצמו כדי לנצל את הפוטנציאל הלימודי הטמון בו ולהביאו לפסגת ההצלחה. לא לחינם דרשו דורשי רשימות שחינוך בגימטריה עולה עידוד , כי באמת כל היסוד של החינוך זה לעודד את התלמידים ולהביאם להישגים.
אומנות העידוד – עקרונות מרכזיים.
לומר מילה טובה לחבר זה ממש אומנות כל אדם אף אם אין לו נטייה טבעית לדבר זה אם יתאמן ויתרגל לפרגן לזולת , הרגל נעשה טבע , ואחרי תרגול וקצת מודעות לחשיבות העידוד הוא יצליח להפוך למורה שמעודד את תלמידיו. מה הם אם כן היסוד של אומנות העידוד ואשר מחמ"ם את ליבו של התלמיד ומצית בו את אש קודש חיות והתלהבות.
מקורות נוספים ביהדות על עידוד ונתינת מחמאות לזולת.
א."מר דרור"– שמות ל, כג- רמב"ן :
בין הבשמים שהתורה ציוותה לקחת לעבודת הקורבנות במשכן יש בושם שנקרא "מור", והרמב"ן מסביר מה הקשר בין "מור" שזה שם הבושם לבין המילה "דרור" שפרושה חירות וחופש?
כאשר מייצרים את הבושם (מור) עדיף להפיק אותו בזמן שהחיה (שהיא דומה לצבי ) נמצאת עדיין משוחררת ללא עול , בשדות ומתענגת ברצונה , דרור מלשון חירות. לאחר שהחיה ניצודת ע"י בני האדם היא מפיקה מעט בושם ובאיכות ירודה. על כן צריך להפיק ממנה את הבושם בהיותה – "דרור" בהיותה משוחררת בשדות, ואז יהיה לה הרבה בושם ובאיכות גבוהה.
ומכאן שיש לבהמה הרגשה של עונג הגוף שלה מייצר בושם באיכות גבוהה ובכמות גדולה , ק"ו בני האדם ותלמידים בפרט ,שנותנים להם הרגשה טובה ע"י מילה טובה של עידוד היכולות השכליות שלהם מרקיעים שחקים.כמו שהגמרא אומרת (מסכת שבת דף ל.): כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתתא . כי השמחה נותנת הרגשה טובה לאדם ופותחת לו את מעייני החוכמה והדעת.
ב. הגמרא (מסכת בבא בתרא דף ט :) אומרת כל הנותן פרוטה לעני מתברך ב- שש ברכות והמפייסו בדברים ( את העני ) מתברך באחת עשרה ברכות . מכאן למדים את הכוח שיש באמירת מילים טובות לזולת.
ג. על הפסוק : "ולבן שיניים מחלב" – דורשת הגמרא (מסכת כתובות דף קיא: )גדול המלבין שיני חברו (ע"י שמשמחו ) יותר ממשקהו חלב. ועיין עוד בפירוש "עיני יצחק" המובא בעין יעקב. שסבר פנים יפות לחבר כשהוא חולה מועיל יותר מאשר תרופה.
ד. כתוב במדרש (ב"ר י,יז): " אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה , ושומר אותו ומכה אותו , ואומר לו גדל." הרי לך שגם עשב פשוט צריכים לשמור עליו ולהכות אותו (בבחינת שמאל דוחה) וגם להגיד לו גדל , זוהי הפעולה החינוכית של אמירת מילה טובה . ואם לעשבים עושים זאת לתלמידים שהם הפרחים שלנו לא נאמר גדל וגדל ועוד הרבה מילים טובות כדי שיגדלו בצורה בריאה ונכונה.?
ה. כתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מח):
"ושמענו מצדיק אמיתי שאמר,(והכוונה על עצמו), שאילו היה אומר לו אחד ,יהיה מי שיהיה , בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי , חזק ואחוז בעצמך – הייתי רץ ומזדרז מאוד בעבודתו יתברך.ואם צדיק כך כותב שהעידוד היה מועיל ומחזק אותו אז בוודאי תלמידים רכים בתחילת דרכם , כמה חשוב להם לשמוע מילה טובה מהמלמד שלהם.
.ו. רבן יוחנן בן זכאי היה מונה שבחן של תלמידיו לפני כל התלמידים
כדי לעורר אותם ולחזק אותם שיעשו כמותן, לעורר קנאתם, בסוד : " קנאת סופרים תרבה חוכמה ", כי כן דרך הרב לעורר שבח מקצת מתלמידיו הגדולים כדי שיתעוררו הקטנים, ויקנאו וישתוקקו גם כן להגיע אל מידת הגדולים . (פרוש "חסדי אבות" על פרקי אבות ב.יא).
ז .כתב בספר מנורת המאור ( נר ג כלל ב סימן פ"ה אות א') :
לעולם ישתדל האדם ללמד את בנו תורה מקטנותו כפי כוח הנער וכפי שניו , כמה שיוכל הנער לסבול עול תורה. וצריך לפייסו בדברים שאוהב התינוק ומתאווה להם , כדי שילך בסבר פנים יפות ללמוד.
וכשיגדיל וימאס במתנות הקטנות ייתן לו מתנות אחרות כפי תאוותו.
וכשיהיה גדול יותר וימאס בכל זה , יחזור לומר למד תורה כדי שתשב בראש ויקראוך רב ויכבדוך. וכשיגדל יותר ולא יתפייס בזה יאמר לו : למד תורה ותהא זוכה לגן עדן. ולבסוף אם יתמיד בתורה , הוא ישיג אמיתת כוונתה ועידונה וילמד לשמה .
ח. בספר איוב כתוב , שהשטן רצה להעמיד את איוב במבחן הייסורים, ה' הסכים שהשטן ייקח לאיוב את הכל את רכושו את בניו ויביא עליו מחלות וייסורים ובתנאי שלא יהרוג את נפש איוב. וכך עשה השטן. נשאלת השאלה : מדוע באמת השטן לא הרג את חבריו של איוב ואז יהיה יותר קשה לאיוב לעמוד בניסיון האמונה ? אלא מכאן אומרים בעלי המוסר שחבריו של האדם שיודעים לעודד ולנחם את האדם בעת צרה ומצוקה הם בגדר נשמתו של האדם , כי נפשו של האדם תלויה בהם, ואם השטן היה לו רשות להורגם זה כאילו שפגעו בנפשו של איוב, כי לא היה מי שיעודד וינחם אותו . (אחד מבעלי המוסר ).
מה עושים כאשר התלמיד נכשל וצריך להעביר עליו ביקורת ?
א. יש לשדר לילד שהוא אומנם נכשל במעשה , אך זה לא אומר שהוא עצמו כישלון , לדוגמא : לא הצלחת במבחן אך אם תלמד ותשנן שוב את החומר אתה יכול להצליח. לא לשפוט את האישיות של התלמיד שעשה את המעשה אלא את הדרך שבה הוא תיפקד , במילים אחרות : התלמיד בפני עצמו – מצוין. הדרך שלו – לא טובה אך ניתנת לתיקון.
ב. להראות לו שגם בתוך הכישלון יש נקודות חיוביות שבהן הוא כן הצליח , מעבר לעידוד שמגיע לו על כך שהוא התמודד והתאמץ והשקיע . לגמד את הקושי ולהראות שהוא בקלות יכול להתגבר עליו.
ג. על כל הערה שלילית יש לומר חמש הערות חיוביות , וגם בהערות השליליות להשתמש במילים טובות כמו :" יש מקום לשיפור ולהתקדמות עד ההצלחה הגדולה". אתה בדרך הנכונה " , אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה תחילה ".
ד. להעביר מסר לתלמיד שזה לא נורא אם נכשלים , עצם ההתמודדות עם הקושי היא כבר חלק מההצלחה.
ה. מורים נבונים לא מציגים את הקשיים והכישלונות של התלמיד אלא גם מציעים פתרונות לקשיים אלו , באופן שניתן ליישם אותם בצורה קלילה נעימה וחויתית.
טיפים נוספים.
סיכום. העידוד היא מילת המפתח בחינוך למצוינות , היא משפיעה על כל נימי נפשו של התלמיד ומחדירה בו אמונה בעצמו וביכולותיו כדי לטפס לעלות ולהתעלות ולהגיע עד ראש הפסגה.
מקורות : בכתיבת מאמר זה נעזרתי ב:
א. שיחות המוסר של הרה"ח הרב אברהם שושן שליט"א.
ב. הרצאותיו המאלפות והמחכימות של ד"ר צבי לוסטיג הי"ו
לכולם תודתי נתונה וישאו ברכה מאת ה'.
מאת דן כהן, מחנך, מאבחן דידקטיB.A,ומרצה במכללה
טלפון נייד: 05-48-47-1400
דוא"ל: dan54@neto.net.il
השכלתי והחכמתי - מצאתי את מה שחיפשתי ,תודה רבה מאמר לעניין
אני בטוחה שאשיג תוצאות חיוביות
מיכל - לפני 11 שנים
וואו, איזה יופי של מאמר! פשוט מקסים! נהניתי והחכמתי מכל מילה - יישר כח! הפנמתי המון והולכת להעביר שיעור בעניין, ואשתדל לשכנע גם אחרים בהשארת המאמר המקסים!