נתאר לעצמנו אדם שקיים את כל התורה והמצוות, למד תורה (בגשמיות) כל חייו, נפטר בשיבה טובה ועלה לגן עדן. בעודו מטייל בגן עדן רואה הוא גרם מדרגות אינסופי, ומלמעלה בוקע אור גדול, הוא מתגבר על האור המסנוור, ומתחיל לטפס במדרגות, כאשר בכל מדרגה ומדרגה ליבו מתמוגג מהעונג העילאי של אותו אור.
לפתע, עוצר אותו מלאך: 'לאן פניך מועדות אדוני'?, 'לשם למעלה', אומר האיש, 'לא יקירי', עוצר אותו המלאך, 'אתה לא יכול לעלות לשם, שם זה גן עדן העליון'... האיש שולף מכיסו את ה'תעודה' שקיבל בכניסה לגן עדן, ומראה אותה למלאך: 'הנה, קיימתי בחיי את כל התורה, תן לעבור'... אך המלאך בשלו, והם נכנסים יחד ל'מזכירות' כדי לברר את העניין.
במזכירות שולפים ספר תורה, מקריאים לו את הפסוק בפרשת שמות 'ובני ישראל פרו וישרצו וירבו בויעצמו במאד מאד', ושואלים אותו: 'האם כבודו קיים פסוק זה? האם כבודו השריץ בחייו'? 'בוודאי', עונה האיש, 'אמנם לא שישה בכרס אחד כמו במצריים, אך היו לי שלשה בנים ושלש בנות'... המלאכים מתחילים לצחוק ביניהם, ואומרים לו 'תחזור למטה, האור שם גדול מידי עבורך'...
בצאתו באכזבה, שואל הוא את המלאך שעצר אותו: 'אינני מבין, כאן זה עולם האמת, אתם הלא יודעים שאני הייתי גר בבני ברק ולא במצרים, ועברו יותר משלשת אלפים שנה מיציאת מצרים, איך בדיוק יכולתי לקיים 'ובני ישראל פרו וישרצו', איך מצפים ממני להוציא בני ישראל מארץ מצרים כאשר כלל לא חייתי באותו הזמן'?
'זה בדיוק העניין', מסביר לו המלאך: 'התורה היא נצחית, וקיימת על כל אדם בכל מקום ובכל זמן, אתה למדת את התורה רק בגשמיות, ולכן אצלך 'בני ישראל במצרים' הוא סיפור שהיה פעם, ואתה לא שייך אליו, ולכן גם לא יכולת לקיים אותו, אבל התורה בעצמה היא רוחנית ונצחית, בתוך הגרון שלך היה מובנה 'מצרים' כל חייך, מיצרי הגרון שלך נקראים 'מצרים', ויש בהם את פרעה – 'הערף' שלך, ושלשה שרי פרעה, שהם הקנה שלך, הוושט והוורידים, (כמו שמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"א תו' ס"ב, ו; ותו' קס"ג), ובני ישראל אלו הדיבורים שלך, דיבורי האמונה שיכולת לדבר'.
'אילו היית לומד את התורה ברוחניות', ממשיך המלאך, 'היית משריץ דיבורי אמונה בלי סוף, מדבר עם ה' כל רגע, ומבין שאלו בני ישראל האמתיים, שאתה עצמך מוציא ממצרים – שלך, ממיצרי הגרון שלך עצמך. מה היית עונה אילו היו שואלים אותך האם קיימת את מה שכתוב אצל משה ששכינה מדברת מגרונו'? שאל המלאך? 'שאני לא משה, הלוואי והייתי יכול לזכות ששכינה תדבר מגרוני' עונה האיש, ומתקשה להבין מה רוצים מה'חיים' שלו... 'שוב', מסביר לו המלאך, 'משה זה אתה, משה שבתורה נברא כדי לשמש דוגמא ל'דעת' שיש בך, וכאשר הדעת שלך היא בשלמות, שאתה יודע שה' יתברך בכבודו ובעצמו מזיז לך את השפתיים לדבר, ומדבר מתוכך דיבורים – אזי ה'שכינה' מדברת ממש - גם מגרונך... שם למעלה, בגן עדן העליון', סיכם המלאך, 'התורה רוחנית ונצחית, אם קיימת אותה – תעלה'...
תגובות