רביעי, ז' שבט התשפ"ה
מודה אני זוהי התפילה הראשונה מילות השיחה וההודיה הראשונותשל האדם עם בוראו. מיד כשאדם פוקח עיניו בבר עוד לפני שנוטלידיו אומר תודה לה' על שהחזיר לנו את הנשמה וחזרנו לתפקד בחיים כאתמול. בתפילה זו אין שם ה' לכן מותק לאומרה עוד לפני שנטלנו ידיים וטהרנו עצמנו מטומאת הלילה.

תפלת שחרית זוהי התפלה הראשונה של הבקר ההזדמנות הראשונה של התרוממות לנשמה כארוחת הבקר המזינה את הגוף. תפלה זו היא הארוכה מכולן אחרי הפסקה ארוכה שלא זנו את הנשמה. התפלה כוללת כמה חלקים : ברכות השחר, קרבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפלת שמו"ע .

ברכות השחר זהו חלק בו אנו מודים לה' על כל הטובות שהתחדשו לנו מהבקר בכוחות הגוף והנפש, בחלקים גופניים ורוחניים. מודים שזכינו להתעורר ויש לנו את כל התיפקודים לא חסר כלום. דבר זה אינו מובן מאליו שהרי לא חסרים אנשים עם פגיע בדבר כל שהוא בגוף או בנפש ולכן בכל בקר מחדש אנו מודים שזכינו שוב לקום שלמים ובריאים ולקבל את כל צרכינו.

קרבנות כיון שהתפלה היא כנגד הקרבנות לכן ראוי שנזכיר בה ענין הקרבנות. בקטע זה אנו אומרים את סדר הקרבנות שהיו מקריבים בבקר בבית המקדש ומלבד זאת גם את כל כללי הקרבנות האחרים שהיו מקריבים כיצד ואיך עשו זאת. קרבן קבוע היה מוקרב בבקר ובצהרים בזמן תפלת מנחה ולכן גם בשחרית וגם במנחה יש לנו קטע הנקרא קרבנות.

פסוקי דזימרה זהו החלק בו אנו מתכוננים לתפלה, תפלת שמונה עשרה. מתוך ידיעה שהמטרה של התפלה היא להודות ולשבח לה' ובחלק זה אנו מפרטים בשבחו של ה' על כל מה שהו עושה בכל העולם. הברכה הפותחת והמסימת חלק זה היא מלך מהולל בתשבחות וזה תוכנו של כל החלק.

קריאת שמע וברכותיה צווינו בתורה לקבל עול מלכות שמים בשחרית ובערבית על ידי קריאת פרשת שמע הכתובה בחומש דברים. כל מהות האדם היותו עבד ה' ופעמים ביום הוא מצהיר בפיו שהוא מקבל עליו את מלכותו.

תפלת שמו"ע זוהי נקודת הפסגה של התפלה, החלק העיקרי המרכזי והחשוב מכולם, הכל היה רק הכנה לקראת שנעלה בדרגה עד שנהיה מסוגלים להתפלל חלק זה כיאה וכראוי. בתפילה זו אנו עומדים ברגליים צמודות וכל הפניה והאופן של התפלה היא כעבד לפני אדונו וכתלמיד לפני רבו. בתפלה זו אין להתעסק בשום דבר אלא כל כולנו נהיה מרוכזים בהזדמנות הנפלאה שנפלה בחלקינו שיחה ישירה עם מלך מלכי המלכים בלי מתווכים ושליחים. התפילה נקראת תפלה שמונה עשרה כיון שחכמים תקנו בה שמונה עשרה ברכות שלוש ברכות ראשונות של שבח לקב"ה שלוש ברכות בסוף של הודיה לה' על כל הטוב שגמלנו ובאמצע ברכות של בקשות בענינים שונים.

סדר זה של שבח בקשה והודיה מלווה אותנו במקומות נוספים בתפלה.

תפלת מוסף - זוהי תפלה נוספת על שלוש התפלה הבסיסיות שבכל יום ונאמרת בשבתות ובימים טובים כמו שבבית המקדש היו מקריבים בימים אלו קרבן נוסף. תפלה זו מתפללים בצרוף לתפלת שחרית אחרי קריאת התורה היא כוללת אשרי תפלת עמידה וחזרת הש"ץ. תפלת הלחש כוללת רק שבע ברכות שלוש ראשונות ושלוש אחרונות כמו בכל שמו"ע ובאמצע ברכה אחת לפי ענין היום.

תפלת מנחה - זוהי התפלה השניה בסדר יומנו ואפשר להתפללה מחצי שעה זמנית אחר חצות(שעות זמניות זהו מושג הלכתי והזמן המדויק כתוב בלוחות) ועד שקיעת החמה. תפלה זו כוללת בימות החול אשרי קדיש שמו"ע וחזרת הש"ץ. בשבת מוסיפים קטעים נוספים וקריאה קצרה בתורה.

תפלת ערבית - זוהי התפלה השלישית החותמת את יומנו. מותר להתפלל תפלה זו מצאת הכוכבים ועד חצות הליה ואפשר גם כלהליה היינו עד עלות השחר. בתפלה זו אומרים שמע ישראל עם ברכות קריאת שמע של ערבית ושמו"ע. בתפלה זו אין חזרת הש"ץ מלבד קדיש שבסופה.

קריאת שמע על המיטה אומנם נכון שניתקנה קריאת פרשת שמע רק לפעמים ביום אך נהגו להוסיף פעם שלישית ממש סמוך להליכה לישון. דבר זה יש בו משום קבלת עול מלכות ה' והצהרת האמונה בכך שאנו מפקידים את נשמתנו בלילה בידיו. בקריאת שמע על המיטה מוספים פסוקים שונים מלבד פרשיות שמע תוכן פסוקים אלו הוא בקשה לשמירה במשך הליה ועריכת חשבון הנפש על מעשי היום. בסיום קריאת שמע ישנה ברכה הנקראת ברכת המפיל אחרי אמירת ברכה זו אין לאכול או לדבר אלא ללכת מיד לישון.

תפלת הדרך אדם היוצא לדרך למקום רחוק, או אדם העובר בדרכו במקום סכנה אומר תפלה מיוחדת נוסח קצר שחברו חכמינו ותוכנו בקשה מרבונו של עולם שישמור עלינו בדרך מכל מיני מזיקים ויבאנו למקומנו בשלום.