אָמַר שֶׁעִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֵעֹצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ח'), שֶׁאָמְרוּ ״אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ״, הַיְנוּ כַּנַּ"ל.
וְאָמַר: הֲלֹא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, יוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.
וּצְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁיְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם רַבּוֹ וְעִם חֲבֵרוֹ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם (שָׁם, סִימָן צ"ט).
