א. מוֹכִיחֵי הַדּוֹר שֶׁהוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לַמּוּטָב, הֵם מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁחַ"ו הָרָע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר, עַד שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת הַתּוֹכָחָה וְהַמּוּסָר, מִזֶּה נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה גֵּרוּשׁ חַ"ו, וְנַעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם: (לק"א סי’ כ"ב אות א’)
ב. אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִמּוֹכִיחַ אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת יָדַיִם לְקַבֵּל הַמּוּסָר עַל יָדָם. אֲבָל עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַ"ו, הוּא בָּא לִכְפִירוֹת וְלֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת וּלְכַמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל הַמּוּסָר שֶׁל מוֹכִיחֵי אֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל חַ"ו, כִּי הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז יִשְׁמַע וִיקַבֵּל מוּסַר אֱמֶת וְיָשׁוּב אֶל ה’ וִירַחֲמֵהוּ: (שם אות ב’)
ג. צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכָחָה שֶׁל אַנְשֵׁי אֱמֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הוּא לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, כִּי הֵם סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ וְכוּ’ (עַיֵּן צַדִּיק ל"ט): (לק"א סי’ ל’ אות ז’)
ד. עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמֶמְשַׁלְתָּם, וּלְהַעֲלוֹת וּלְהַחֲיוֹת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (שם)
ה. כָּל אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ מִנְּקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. וְגַם לִפְעָמִים יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ. כִּי לִפְעָמִים יְכוֹלִין לְקַבֵּל רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכָה הַנְּקֻדָּה לְהִתְלַבֵּשׁ, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנָּה לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה מִנְּקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ עָרְלַת לִבּוֹ שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְיִזְכֶּה לְאַהֲבָה קְדוֹשָׁה: (לק"א סי’ ל"ד אות ד’)
ו. עַל־יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים וְעוֹסְקִים לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָאָדָם לֵידַע וּלְהַשִּׂיג, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לֵידַע יוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים וְיוּכַל לִפְקֹד עֲקָרוֹת: (לק"א סי’ נ"ג)
ז. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר וְכוּ’. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, כִּי אִם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנִּכְנָעִים תַּחְתָּיו לַהֲשִׁיבָם אֶל ה’. אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ לְבַד, צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’. וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, כָּל אֶחָד לְפִי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וּכְשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם כָּרָאוּי, הוּא נֶעֱנָשׁ עֲלֵיהֶם וְנִתְקַצְּרִין יָמָיו חַ"ו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "אוֹי לְרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ". אֲבָל כְּשֶׁמּוֹכִיחָם וּמַזְהִירָם בַּעֲבוֹדַת ה’ כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים: (לק"א סי’ נ"ו אות א’ ב’ ג’)
ח. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם כָּרָאוּי כִּי אִם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לְהוֹכִיחַ הַכֹּל, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מְאֹד מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם. כִּי עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִים שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד יִשְׁמְעוּ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת תָּמִיד: "עַד מָתַי פְּתָיִים" וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה’: (שם אות ג’)
ט. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. וְהָעֵצָה עַל זֶה הִיא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, אִם הוּא כַּהֹגֶן אִם לָאו, וְיוֹכִיחַ וִייַסֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַזֶּה, עַל־יְדֵי זֶה נִתְלַהֵב הַלֵּב, וְאֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, וְאָז מַכְנִיעַ אוֹתָם גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁקֵּרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי’ נ"ט אות א’ ב’)
י. זֶה הָאִישׁ הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת הוּא בּוֹנֵה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנּוֹפְלִים מִקְּדֻשָּׁתָם וְאֵינָם מִתְקַיְּמִים, אַף עַל פִּי כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ דְּבֵקִים בְּיִרְאָה עַל יָדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְכַּבֵּד מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאֹד מִתְקָרְבִים אֵלָיו: (שם)
יא. עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הָרָע וְהָאִסּוּר וְהַקְּלִפּוֹת: (שם אות ג’)
יב. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, וּכְשֶׁבָּא לִידֵי כַּעַס, יַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְיִכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִגְדַּל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְיִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, וְיִזְכֶּה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים רַבִּים: (שם אות ה’)
יג. זֶה שֶׁזָּכָה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה טוֹב מִבָּנִים וּבָנוֹת. כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ וּכְאִלּוּ יְלָדָם: (שם)
יד. וְדַע, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְנִים. עַל־כֵּן זֶה הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֶת מִי לְרַחֵק וּמִי לְקָרֵב: (שם אות ו’)
טו. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר. וַאֲפִלּוּ אִם חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל אֵלָיו בְּעַצְמוֹ. כִּי זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר לְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, יָכוֹל הוּא בְּעַצְמוֹ לְהִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי זֶה שֶׁמְּדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ. כִּי אִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים לְעַצְמוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל, וְעַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הוּא בְּעַצְמוֹ מֵהֶם אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר: (לק"א סי’ קפ"ד)
טז. צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר חַ"ו, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע. וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי זֶה: (לק"א סי’ רפ"ב)
יז. הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת הוּא כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נוֹפֵל בַּעֲווֹנוֹת חַ"ו, כִּי זֶהוּ הַמַּשְׂאוֹי כָּבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לִשָּׂא עָלָיו כְּלָל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁל עֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם מִמָּקוֹם שֶׁהֵם נִלְקָחִים, הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לָהֶם כְּלָל כְּלָל לֹא לְפִי גֹּדֶל דַּקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לְהוֹצִיאָם מֵהַמַּשְּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, לְהִשְׁתַּדֵּל לְרַחֵם עָלָיו לְהוֹצִיאוֹ מֵעֲווֹנוֹת, כִּי כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט. כִּי כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּמֵאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ, בְּאֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו, אֲזַי חֲבֵרוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ תַּלְמִיד. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁחֲבֵרוֹ מֵאִיר בּוֹ, אֲזַי נֶחֱשָׁב הוּא תַּלְמִיד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וַאֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֲזַי יִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדִּבּוּר שֶׁהֵאִיר בַּחֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ קַיָּם בָּעוֹלָם. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּשָׁמָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָהּ, כְּשֶׁנִּשְׁאָר אַחֲרֶיהָ בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהֵאִיר בָּהֶם דַּעְתּוֹ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ. וְכָל אָדָם מְחֻיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה, וְזֶהוּ נִקְרָא עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי זֶה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ. כִּי זוּלַת זֶה אֵינוֹ בִּכְלַל אָדָם כְּלָל, רַק הוּא חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע וּלְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו מִזֶּה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ, וְשֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֵין נִשְׁאָר מֵהָאָדָם כְּלוּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי אִם זֶה הַדַּעַת שֶׁהֵאִיר בַּחֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו וְכַנַּ"ל: (לק"ת סי’ ז’ אות ג’ ד’)
יח. כְּשֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ תֵּכֶף: (שם אות ה’)
יט. עַל־יְדֵי שֶׁעוֹסְקִים לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהַשִּׂיג אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מַשִּׂיג וּמֵבִין מִתְּחִלָּה. וְכֵן זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם מַקִּיפִים גְּבוֹהִים (עֶלְיוֹנִים מְאֹד) יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת מַקִּיפִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם: (שם אות ו’)
כ. אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף עַל פִּי כֵן לַאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת נִשְׁמָתָם וּמַפְסִיק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כִּי אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹסִיף וְלִתֵּן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מוֹכִיחָם, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגַּן עֵדֶן, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת שֶׁהוּא קוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד וְכוּ’ (עַיֵּן בִּפְנִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח’): (לק"ת סי’ ח’ אות א’)
אַתָּה הַמְעַיֵּן, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ, כִּי לְמַעְלָה הִזְהִיר הַרְבֵּה, שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וּבֵאֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת י"ז, וְכָאן אָמַר שֶׁאֵין כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. אַךְ הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב לְמִי שֶׁמֵּבִין הֵיטֵב פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים בִּפְשִׁיטוּת. כִּי לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּכָל יוֹם מֵהַתַּכְלִית וּמַה יִּהְיֶה הַסּוֹף מֵאִתָּנוּ וְכוּ’ זֶה צָרִיךְ בְּוַדַּאי כָּל אָדָם לְקַיֵּם, אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. אֲבָל תּוֹכָחָה שֶׁהִזְהִיר כָּאן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי הוּא כְּשֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הָאָדָם וּמַזְכִּיר לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁאוֹמֵר לוֹ: "לָמָה עָשִׂיתָ עֲבֵרָה פְּלוֹנִית אוֹ מַעֲשֶׂה הָרָעָה הַזֹּאת חַ"ו", וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁלָּהֶם, כִּי יָכוֹל לְהַחֲלִישׁ נִשְׁמָתָם עַל־יְדֵי זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּיר עֲווֹנוֹתֵיהֶם. וְזֶה עִקַּר הַפֵּרוּשׁ שֶׁל תּוֹכָחָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַשִׁ"י עַל פָּסוּק "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת" שֶׁכָּתַב: "כָּל מָקוֹם שֶׁמָּצִינוּ דְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹכָחָה" וְכוּ’ גַּם כָּתַב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּכַמָּה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה וְכוּ’ וְכֵן מֹשֶׁה וְכוּ’. וְהִנֵּה, לִכְאוֹרָה, הַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי הֲלֹא מֹשֶׁה בְּוַדַּאי הוֹכִיחַ וְאָמַר מוּסָר לְיִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה מִקֹּדֶם, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם מְאֹד לִשְׁמֹר אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. אַךְ עִקַּר פֵּרוּשׁ תּוֹכָחָה הִיא, מַה שֶּׁהִזְכִּיר עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם "בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה" וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהֵם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ וְכוּ’. וְזֶהוּ עִקַּר שֵׁם תּוֹכָחָה, וְתוֹכָחָה כָּזֹאת לֹא הוֹכִיחָם כִּי אִם סָמוּךְ לַמִּיתָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה מוֹכִיחָם בִּבְחִינַת הַקּוֹל הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָיָה מְעוֹרֵר רֵיחַ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְנִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹכִיחָם לְהַזְכִּיר עֲווֹנוֹתֵיהֶם כִּי אִם אָז. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
