שני, י"ט חשון התשפ"ו

כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַטּוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָז אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ הַיְנוּ שֶׁנִּמְנָע אַחַר-כָּךְ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי-כֵן תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: