שבת, י"א טבת התשפ"ה

א עַל-יְדֵי הַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ:


ב וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת. כִּי מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִפְרָט בְּסֵפֶר ‘רֵאשִׁית חָכְמָה’ שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ. וְרָאוּי לִלְמֹד שָׁם וְלָשּׂם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעֹצֶם מַעֲלוֹת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי עִקַּר מִצְווֹת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא הַשִׂמְחָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת כֻּלּוֹ אֱלהוּת וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת חֹל. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת. כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִׂמְחָה כַּנַּ"ל:


ג דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל-זֶה. מִכָּל שֶׁכֵּן הָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ. רַק אַדְּרַבָּה מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב: