שבת, י"א טבת התשפ"ה

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק הוּא שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ. וְכֵן לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ וְגַם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב אֵלָיו כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ז), וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים רִחוּקוֹ. כִּי מִקֹּדֶם הָיָה מְרֻחָק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ רִחוּקוֹ זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְקָרְבוּת. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם: