א עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן שֶׁרוֹצֶה לְמַלֵּא בִּטְנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַעֲבֹד הַשֵּׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא מִלִּרְדֹּף אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם זֶה שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי הוּא חָכָם יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַזֶּה. כִּי זֶה בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ עוֹלָם הַקַּיָּם לָעַד. אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ:
ב כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת וּמוֹתָרוֹת לֶאֱסֹף מָמוֹן, וּמְבַלֶּה יָמָיו לְהַשְׁאִיר יְרֻשָּׁה לְבָנָיו. זֶה הַמָּמוֹן שֶׁמַּשְׁאִיר לְבָנָיו הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּטִנּוּף וְלוֹקֵחַ טִנּוּף וּמְכַסֶּה עַל הַטִּנּוּף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים עַיֵּן שָׁם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו גַּם זֶה אֵינוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְהַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים אֵין בּוֹחֲרִים בְּכָל זֶה כְּלָל רַק לְמַלְּאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ:
