מַה שֶּׁמְּבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם, כְּשֶׁנִּכְנָס לִקְדֻשָּׁה גְבוֹהָה, כְּגוֹן כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי דַּיְקָא יִקְרֶה לֹוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. כְּבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם נִכְנָס לִקְדֻשָּׁה, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּיוֹתֵר, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּכְנָס בִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ בְכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ גָּדוֹל מִבַּתְּחִלָּה. עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן עב וּבְמָקוֹם אַחֵר ). וּבֶאֱמֶת הַבִּלְבּוּל הַזֶּה שְׁטוּת, כִּי מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם יִקְרֶה לוֹ מֵחֲמַת הִרְהוּר – מִי חַיָּב בָּזֶה, וְאֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גָּרַם לוֹ, וְאִם אֵינוֹ מֵחֲמַת הִרְהוּר, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ סִימָן רַע כְּלָל, כִּי אִם הָיָה עִנְיָן רַע, לֹא הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְסִימָן יָפֶה לְחוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז), שֶׁקֶּרִי סִימָן יָפֶה לְחוֹלֶה. וּבֶאֱמֶת אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב לִקְדֻשָּׁה גָבוֹהַ מְאֹד, מֵחֲמַת זֶה נִזְדַּמֵּן לוֹ, כִּי כָל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח). נִמְצָא כְּשֶׁאָדָם מַצְדִּיק עַצְמוֹ וְנִכְנָס בִּקְדֻשָּׁה, מְדַקְדְּקִין עָלָיו יוֹתֵר, וּמִתְעוֹרְרִין עָלָיו קִטְרוּגִים וְדִינִים, חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים נַעֲשֶׂה הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סי’ ע"ב הנ"ל). וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם כְּלָל עַל זֶה, כִּי אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס לִקְדֻשָּׁה גָבוֹהַ כָּזוֹ, מֵחֲמַת זֶה נִתְגָּרֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הָרָע, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן חָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְנֵס גָּדוֹל מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים לִקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַ כָּזוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים, הָיָה בְּוַדַּאי עָלָיו קִטְרוּגִים וְהִתְגָּרוּת הַרְבֵּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נֶחֱשָׁב לְנֵס, מַה שֶּׁנִּצּוֹל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִמִּקְרֶה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְעַתָּה רְאֵה וְהָבֵן, אֵיךְ יְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם עִנְיָן הַנַּ"ל, וְכִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם עַל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ נֵס כְּמוֹ לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, גַּם דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ בְּאָדָם טֻמְאָה טְמוּנָה, שֶׁאֵין יוֹדְעִין לָהּ שׁוּם תִּקּוּן, מֵחֲמַת שֶׁהִיא טְמוּנָה וְנִסְתֶּרֶת בּוֹ, וְעַל־כֵּן זֶהוּ טוֹבָה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה הַטְּמוּנָה הַנַּ"ל, כִּי אֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵאת, יְכוֹלִין לִמְצֹא לָהּ תִּקּוּן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיְתָה טְמוּנָה כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הוֹלִיד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק עַד שֶׁהוֹלִיד תְּחִלָּה אֶת יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן יִצְחָק הוֹלִיד אֶת עֵשָׂו וְאַחַר־כָּךְ אֶת יַעֲקֹב, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַזֻּהֲמָא תְּחִלָּה, כַּמּוּבָא:
