שבת, י"א טבת התשפ"ה

הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו, שֶׁקָּבְלוּ לְפָנָיו בְּקֻבְלָנָא גְּדוֹלָה, עַל שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִתְּפִלָּה מְאֹד וְקָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, וְהָיָה מְחַזֵּק אוֹתָם וּמְנַחֵם אוֹתָם בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּדַעְתֵּיהֶן בִּשְׁבִיל זֶה. וְאָמַר, הֲלֹא אֵצֶל הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כַּמָּה זְכִיָּה הוּא אֶצְלוֹ כְּשֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אֲמִירַת הַתֵּבוֹת לְבַד עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", עַל־כֵּן רָאוּי לְאָדָם לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר עַל־כָּל־פָּנִים הוּא זוֹכֶה לוֹמַר הַתֵּבוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט אֶחָד מֵעִנְיַן תְּפִלָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְאָמַר לוֹ, שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי־אִם עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ בְּגִלְגּוּל זֶה לְתַקֵּן רַק חֵלֶק זֶה מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן כְּבָר הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁאָר חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, רַק חֵלֶק זֶה עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו בְּגִלְגּוּל זֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְעַל־כֵּן יַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בָּזֶה הַמְּעַט לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר". וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְ"בָרוּךְ שֶׁאָמַר", יַחֲשֹׁב: אוּלַי צָרִיךְ לְתַקֵּן חֵלֶק זֶה, כְּגוֹן מִ"בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" עַד "וַיְבָרֶךְ דָּוִד", וְיִתְפַּלֵּל עוֹד אוֹתוֹ הַחֵלֶק בְּכַוָּנָה, וְכֵן לְהַלָּן. וְהַכְּלָל – שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בַּתְּחִלָּה בְּכָל הַתְּפִלָּה, כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו, רַק יִתְאַמֵּץ בְּכָל פַּעַם לוֹמַר מְעַט מְעַט בְּכַוָּנָה, כִּי מְעַט יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְאַחַר־כָּךְ עוֹד מְעַט וְכוּ’ כַּנַּ"ל: גַּם כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁבֶּאֱמֶת עַל־פִּי הָרֹב אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, רַק מְעַט, כִּי כָל אֶחָד מִתְפַּלֵּל אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי אִית מָארֵי דְּיָדַיִן וּמָארֵי דְּרַגְלִין וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: