שבת, י"א טבת התשפ"ה

טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מא:): שְׁלֹשָׁה אֵינָם רוֹאִים פְּנֵי גֵּיהִנֹּם וְכוּ’, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה. לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ לִקְבּוּלֵי בְּאַהֲבָה. וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁמִפְּנֵי זֶה לֹא אָמַר כָּאן הַנַּפְקָא מִנָּהּ דִּלְעֵיל, כִּי קֹדֶם לָזֶה אִיתָא שָׁם: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ. לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ לְמִבָּעֵי רַחֲמֵי. וְכָאן לֹא אָמַר נַפְקָא מִנָּהּ זוֹ. כִּי בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה דַּוְקָא, מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי שַׁעַר הַחַרְסִית הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם (שֶׁהָיוּ מַשְׁלִיכִין שָׁם שִׁבְרֵי חֲרָסִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם), וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה יט): וְיָצָאתָ אֶל גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית. וְגֵי בֶן הִנֹּם זֶהוּ בְּחִינַת הַגֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה לב: ועירובין יט): שְׁתֵּי תְּמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם, וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶן, וְזֶהוּ פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי מְרַמְּזִים לוֹ בָּזֶה שְׁנֵי עִנְיָנִים. הַיְנוּ שֶׁמְּרַמְּזִין לוֹ: אִם הִיא אִשָּׁה רָעָה, תִּזָּהֵר לְבַל תִּבְגֹּד בָּהּ, רַק תְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה אֵינְךָ רוֹאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹּם כַּנַּ"ל. וְאִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה, דַּע וּזְכֹר כִּי יֵשׁ גֵּיהִנֹּם, וְלֹא תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוָתְךָ, וּתְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ כָּרָאוּי, כִּי זָכוֹר תִּזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ גֵיהִנֹּם. וְכָל זֶה מְרַמְּזִין לֹוֹ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחַרְסִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס מְרַמְּזִין לוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים הַנַּ"ל: