שבת, י"א טבת התשפ"ה

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אִם לָאו, וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן, וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו, אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק. כִּי טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל. כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זֹאת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל, כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים, אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל, יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב"ב קנח, ובזוהר פנחס דף רמה: ובתי’ כב). וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאֹד, אַךְ עִקָּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים, כִּי עֵינַיִם עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, כִּי הִתְפַּתְּחוּת הַחָכְמָה נִקְרָא בְּחִינַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וּמֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי ה’ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. אַךְ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ וְנִתְעוֹרֵר זֹאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֵינַיִם לְהַשְׁגִּיחַ כַּנַּ"ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְעַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר (סוכה כה), וְהַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ, מִבְּחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כַּנַּ"ל. אַךְ בְּוַדַּאי לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת בְּהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לִפְעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא, הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי (סנהדרין מו). הַיְנוּ שֶׁצַּעֲקָתָהּ, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, מֵרֹאשִׁי מִזְּרוֹעִי דַּיְקָא, בְּחִינַת תְּפִלִּין (שֶׁמַּנִּיחִין עַל הָרֹאשׁ וְעַל הַזְּרוֹעַ) וְכַנַּ"ל. רַק כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתּוֹסֵף עוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסְפִין יוֹתֵר רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְעָבְדוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף יוֹתֵר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. וְעַל־יְדֵי זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין תְּפִלִּין מֹחִין, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, עַל־יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ כַּנַּ"ל: אַךְ מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פְּאֵר וּמֹחִין מִן זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁרוֹאֶה, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים כַּנַּ"ל, וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם־כֵּן בִּבְחִינַת עֵינֵי ה’. וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה, נַעֲשֶׂה שָׁם גַם־כֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי עִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִבְּחִינַת עֵינַיִם הַנַּ"ל. אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמְנָם מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עִקָּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ, כִּי עַל־יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת. אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ, בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֵלָיו הָעוֹלָם הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה’, וּבְיוֹתֵר – בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל, אֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וְיֹפִי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל, אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, אֲזַי הוּא גַם־כֵּן מְקַבֵּל מִן הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם־כֵּן כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת עֵינֵי ה’. וַאֲזַי גַּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה גַם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי הוּא מַחְכִּים הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו הַנַּ"ל, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה לג): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁאֲזַי הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. כִּי הַחָכְמָה נִקְרָא מַרְחַקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה בְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים כַּנַּ"ל. נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט מִי שֶׁטָּעַם טַעַם הָאֱמֶת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם אָדָם שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אָז טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָאִישׁ נַעֲשֶׂה גַּם זֶה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְרָאוּי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ עַתָּה הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר – שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת:


וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד עִנְיָנִים, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. (מ"ר קהלת סדר א) נִמְצָא שֶׁאֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת (איוב כ"ב): וְכֶסֶף תוֹעָפוֹת לָךְ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כָּפוּל. נִמְצָא שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה (וְלֹא סִיֵּם):