כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת, כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ (בראשית ד), עַל־יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת־דָּמִים. כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ"ל שְׁפִיכוּת־דָּמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לה): וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם, הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים. וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם, נֶאֱמַר שָׁם: בְּעֵת אֵידָם – בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כֹּחָהּ לְשָׁם, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, וְעַל־כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים, וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר, דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח:): בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים, נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ"ל:
וְלָזֶה מְקֻשָּׁר מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: רַבִּי, לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת (פסחים קיב). וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יֹאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְרַבּוֹ, שֶׁיִּמְסְרוֹ לַמַּלְכוּת. וְגַם כִּי מִסְּתָמָא כְּשֶׁרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ לֹא רָצָה לְלַמְּדוֹ, בְּוַדַּאי כִּוֵּן לְטוֹבָה. וְגַם הֲלֹא כְּבָר הָיָה תָּפוּס בַּתְּפִיסָה, וּמַה יִּמְסְרֵהוּ עוֹד:
אַךְ דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא גַם־כֵּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים, כִּי עַל־יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים, בִּבְחִינַת (שמות טז): וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן, וְעַל־יְדֵי הֶעָנָן בָּא גְּשָׁמִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים; הַיְנוּ בְּחִינַת גְּשָׁמִים שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי כְּבוֹד ה’, בְּחִינַת כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג) שֶׁהוּא כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמַּרְקוּלִיס פֵּרוּשׁוֹ: מַר קִלּוּס, הַיְנוּ חִלּוּף הַכָּבוֹד. נִמְצָא כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, הוּא הֶפֶךְ הַכָּבוֹד, וְעַל־כֵּן בָּא עַל־יְדֵי־זֶה עֲצִירַת גְּשָׁמִים, הֶפֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִין גְּשָׁמִים. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כו): כַּמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד (שם), שֶׁנּוֹתֵן כְּבוֹד הַתּוֹרָה לִכְסִיל, דְּהַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַלְקֵל הַגְּשָׁמִים. וְזֶהוּ: כַּמָּטָר בַּקָּצִיר, הַיְנוּ קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָן. כִּי בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מַזִּיק הַמָּטָר – כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא: לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’. כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁמִפְּנֵי זֶה נִתְפַּס בַּתְּפִיסָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְשָׁמְעוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה): וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּרְצוּ לִקַּח וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹתִי, אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל. וּלְהֵיכָן נִמְשָׁךְ הָאֱלֹקוּת, לְתוֹךְ מֹחַ הַשּׁוֹמֵעַ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּהוּ תְּפִיסָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת (שה"ש ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין (סוף התיקונים תיקון ו’ דף ה). אָסוּר דַּיְקָא, שֶׁמַּה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, בִּרְהִיטֵי מֹחִין הוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה, בְּחִינַת (תהלים סח) שָׁבִיתָ שֶׁבִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נַיְחָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ, כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וּמַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ מֹחַ שֶׁלּוֹ, זֶהוּ תְּפִיסָה מַמָּשׁ, וְעַל־כֵּן עָנְשׁוֹ תְּפִיסָה. וְעַל־כֵּן סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּס רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִיסָה יִתְתַּקֵּן, וְיִזְדַּכְּכוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהִכְנִיס לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, בִּבְחִינַת (בראשית מב): וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם. וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁיְּלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיְּלַמֵּד עַתָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגַם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים: וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’ – אֲנִי אוֹמֵר דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה. וְזֶהוּ: אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד. וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת: חֲסָדִים מִצַּד הָאָב וְכוּ’ . וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא הָיָה לוֹ מִצַּד הָאָב חֲסָדִים, כִּי הָיָה בֶּן גֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כז:), שֶׁלֹּא רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ נָשִׂיא לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִשּׁוּם דְּלֵית לֵהּ זְכוּת אָבוֹת. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵין רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב. אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ חֲסָדִים מִצַּד אָבִיו רַבִּי יוֹחַאי, (שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמַר לְהַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹחַאי אַבָּא, בְּחִינַת הַחֲסָדִים מִצַּד הָאָב, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַתָּה, הָיָה מְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. אַךְ רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת עֲנִיווּת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּחֲמַת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְאֵין יָכוֹל לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתְּפִיסָה, כִּי הַתְּפִיסָה הוּא תִּקּוּן וְזִכּוּךְ לְהַדִּבּוּרִים כַּנַּ"ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא הוּא רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד עַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִזְכוּת אָבוֹת כְּלָל, וְיָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לְתוֹךְ בְּחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא יָכוֹל בְּוַדַּאי לְגַלּוֹת תּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי חֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא עָנָו, וְעַל־יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִידוֹ תּוֹרָה שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, עַל־יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. וְזֶהוּ: וְאִם לָאו, הַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה, וְזֶהוּ מֵחֲמַת עַנְוְתָנוּתְךָ, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, כִּי יֵשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב כַּנַּ"ל, וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת, שֶׁאָבִיא אוֹתְךָ וְאֶמְסָרְךָ בְּעַל־כָּרְחָךָ לַמַּלְכוּת, לִבְחִינַת גַּדְלוּת, וְתִהְיֶה מֻכְרָח בְּעַל־כָּרְחָךָ לְגַלּוֹת תּוֹרָה, שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ יֹאמַר תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְיֻכְרַח לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגָם הַנַּ"ל: (וְלֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה חֲסָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל. גַּם לֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּשֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה רַבּוֹ מֻכְרָח לָבוֹא בְּגַדְלוּת וְלוֹמַר תּוֹרָה).
וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – מְסִירָה הוּא לְשׁוֹן בְּעַל־כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לא): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל־כָּרְחָם. כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לִבְחִינַת גַּדְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא יֹאמַר תּוֹרָה כַּנַּ"ל:
