יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁכְּשֶׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, מֵחֲמַת גְּדֻלָּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּי הוּא רָחוֹק מֵהָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַרְבֵּה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר (כלים פ’ יז מ’ טז). נִמְצָא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה בָּקִי כָּל־כָּךְ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, עַד שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר דִּבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ הָרַמָּאִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה בָּקִי מְאֹד בְּהָעוֹלָם, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא, הָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ רַמָּאוּת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם יוֹתֵר, כִּי הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מְאֹד מִן הָעוֹלָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל הָעוֹלָם. כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁהוּא יֵשׁ, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּבַת־אַחַת, כִּי מַה שֶּׁהוּא יֵשׁוּת, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד כָּאן אֵינוֹ כָּאן, כְּגוֹן כְּשֶׁהוּא בְּאֵיזֶה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אַיִן, אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל. וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נִכְלָל יוֹתֵר בָּאַיִן, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם בְּיוֹתֵר, כִּי אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק מֵהָעוֹלָם, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ (בְּלִקּוּטֵי קַמָּא, סִימָן קסב) בְּשֵׁם הַמַּגִּיד, עַל הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:
