עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא חַי בִּרְכאָן דִּצְלוֹתָא, שֶׁהֵם תְּלָת וָוִין, בְּחִינַת חִצִּים, וּמְקוֹמָם בַּבְּרִית, בִּבְחִינַת (תהלים פט): וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. אֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (תהלים קלב): אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, בִּבְחִינַת (חבקוק ג): קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ. יָדוֹ זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, וּתְפִלּוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה, כִּי כְּלָלִיּוּת מָשִׁיחַ בָּאָבוֹת, הַיְנוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁבּוֹ מִתְפַּלֵּל, בְּחִינַת מֵשִׂיחַ אִלְּמִים, הוּא מֵאֵשׁ מַיִם רוּחַ:
וְאָז נַעֲשֶׂה בֶּן־חוֹרִין, הַיְנוּ שֶׁבָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה. כִּי שַׁבָּת זוֹ שִׁין בַּת. שִׁין תְּלָת גְּוָנִין: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם. בַּת הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁהֵן הַבְּרָכוֹת, בְּחִינַת (ב"ב טז:): בַּת הָיָה לוֹ וּבַכֹּל שְׁמָהּ, בְּחִינַת בְּרָכוֹת, בְּחִינַת (בראשית כד): וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:
וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, וְתַכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְתַכְלִית זֶה בְּחִינַת (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחֹקָה מִמֶּנִּי, הַיְנוּ זֶה עִקָּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה:
וְתַכְלִית הַזֶּה הוּא עִקָּר הַמָּקוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם , שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית הוּא הַמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ברכות ו:): הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, כִּי זֶה עִקָּר הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (שמות טז): אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:
וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן. כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת (שם ג): שַׁל נְעָלֶיךָ וְכוּ’ כִּי הַמָּקוֹם וְכוּ’. וְעַל־שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שם ד): וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ – שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן, הַנִּקְרָא בָּשָׂר, בְּחִינַת (בראשית ב): בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי:
וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, בִּבְחִינַת (משלי י): בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר, וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, הַיְנוּ לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו) – יֵצֶר טוֹב, מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח). וְזֶהוּ (שמות יט): קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – קוֹל הַשּׁוֹפָר הַיּוֹצֵא מִגּוּפָא שַׁפִּירָא הַנַּ"ל. וְקוֹל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה הַנַּ"ל; הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – זֶה מָמוֹן (ברכות נד). שֶׁנִּתְחַזֵּק מַזָּלוֹ וְיִצְרוֹ הַטּוֹב כַּנַּ"ל, וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת הַבָּאִים מִמָּרָה־שְׁחֹרָה. כִּי הָעַצְבוּת – מֵחֲמַת דַחֲקוּת וַעֲנִיּוּת, וְהַלֵּיצָנוּת הִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל (קהלת ז), בְּחִינַת: הַטְּחוֹל שׂוֹחֵק (ברכות סא) – הֵן נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַמַּזָּל שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְעַל־יְדֵי יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת (קהלת י): לֵב חָכָם לִימִינוֹ:
וּבַיָּמִין הַזֶּה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וּלְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קן): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י"ק. כִּי יְמִינוֹ מַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קיט): גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת. וְנִפְלָאוֹת הָאֵלּוּ הֵן בִּבְחִינַת פֶּסַח, שֶׁהוּא יָמִין, בְּחִינַת (מיכה ז): כִּימֵי צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּפֶסַח הוּא פֶּה סָח, בְּחִינַת (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי שָׁם כְּתִיב (בראשית א): יְהִי מְאֹרֹת, וְעָבַר חֹשֶׁךְ שֶׁכִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם:
וְאוֹר הָעֵינַיִם מַעֲלִין גַּם כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת, וּמִשָּׁם הָאוֹר עֵינַיִם יוֹצֵא, בִּבְחִינַת (מלכים־א ט): וְהָיָה עֵינַי וְלִבִּי שָׁם. וְאוֹר הָעַיְנִין מְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (ישעיה סג): כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, כִּי עֵינָיו וְלִבּוֹ שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית א): וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם, אוֹר הָעַיְנִין מְעוֹרְרִין יוֹם נָקָם שֶׁבַּלֵּב, לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע הַנִּשְׁאָר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וּשְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם, שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, בִּבְחִינַת (הושע י): חָלַק לִבָּם. לִבָּם, הֵם עַיִ"ן בֵּי"ת צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר. וְזֶהוּ (פסחים ב): אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, הַיְנוּ אוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי פְּעָמִים שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, בָּהֶם בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ:
וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת (שה"ש ח): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דָּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל. וְזֶה: הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ’ (ברכות יב), כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י), כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמוֹ בְּאַהֲבָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת כִּסּוּי דָּם, וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַזֹּאת נִתְכַּסֶּה כָּל פְּשָׁעָיו מִמֵּילָא (ברכות יב):
וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לִטְעֹם מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא צַדִּיק, אֲזַי הִיא בְּחִינַת אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירָהּ. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה שֶׁהִיא שְׁפִיכוּת־דָּמִים, בְּחִינַת שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת הָאֵיבָר מִן הַחַי, וַאֲזַי יוּכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִטְעֹם מֵהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ, בֵּין מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת בֵּין מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי הַמִּצְווֹת נִקְרָאִים מַטְעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ"ז): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, כַּמּוּבָא (בת"ז תי’ כ"א דף נ). וּכְשֶׁנִּשְׁפָּךְ דָּמוֹ עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ"ל, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים הַיְדוּעִים, שֶׁרוֹצִים לִינֹק מִזֶּה הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ כִּסּוּי, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁפָּךְ בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם:
וּבְעִנְיַן שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, בֵּין שְׁפִיכוּת־דָּמִים עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, בֵּין שְׁאָר שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, וְלִפְעָמִים אֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (יומא פו:): זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת. שֶׁעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמְהוֹן בְּאַהֲבָה הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כַּנַּ"ל, וְנִתְהַפְּכִין הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וְנִתְעַלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת פְּשָׁעִים, כִּי נִתְעַלִּין וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי כִּסּוּי דָּם בָּאַהֲבָה הַנַּ"ל (ע’ בתיקון כא):
