רביעי, כ"ב טבת התשפ"ה

חלק ראשון


א. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁבוּעוֹת תֶּחֱרַב וְתֵהָרֵס חַס וְשָׁלוֹם.
ב. עַל יְדֵי שְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר נוֹפְלִים מֵאֱמוּנָה.
ג. לִמּוּד מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת מְסֻגָּל לִירִידַת הַגֶּשֶׁם.
ד. עַל יְדֵי שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. בָּאִין הִרְהוּרֵי נִיאוּף.
ה. מִי שֶׁהוּא רָגִיל בִּשְׁבוּעוֹת, מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בָּאִים לוֹ תָּמִיד.
ו. עַל יְדֵי הַעֲבָרַת הַשְּׁבוּעָה אֵין תְּקוּמָה בְּמִלְחָמָה.
ז. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַשְּׁבוּעָה, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד יִרְאֵי הַשֵּׁם.
ח. עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִמֶּנּוּ נִפְרָעִין לְאַלְתַּר.
ט. דְבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָם, שְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר מְכַלִּין אוֹתָן.
י. מַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל הוּא מְמֻנֶּה עַל הַשְּׂרֵפָה לִשְׂרף גַּם לְהַצִּיל.