שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

חלק ראשון


א. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי דִּבּוּר מִזְּנוּת גַּם עַל יְדֵי שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָתוֹ.
ב. מִי שֶׁמּוֹצִיא קֶרִי, לְסוֹף הוֹלֵךְ עָרוֹם.
ג. עַל יְדֵי עַצְבוּת רוֹאֶה קֶרִי.
ד. מִי שֶׁנִּזְהָר. לֶאֱכל מִשְּׁאֵלַת חָכָם, הוּא נִצּוֹל מִטֻּמְאַת קֶרִי.
ה. אֵין לוֹ לָאָדָם לֶאֱכל עַל שֻׁלְחָן הַצַּדִּיק, קדֶם שֶׁטָּבַל לְקִרְיוֹ.
ו. תִּשְׂמַח בַּטּוֹב שֶׁבָּא עַל הַצַּדִּיקִים, וְזֶה תִּקּוּן לְקֶרִי.
ז. עַל יְדֵי הַלֵּיצָנוּת בָּא לְטֻמְאַת קֶרִי.
ח. קֶרִי בָּא מִקַּלּוּת ראשׁ.
ט. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי אֲכִילַת שׁוּם וּבֵיצִים.
י. גַּם עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה.


חלק שני


א. הַשִּׁכְרוּת גּוֹרֵם גָּלוּת גַּם גּוֹרֵם הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.
ב. הַבִּזְיוֹנוֹת בָּאִים עַל יְדֵי קֶרִי.
ג. הַדִּבּוּר שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בַּחֲצִי דִּבּוּר, שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, זֶה בְּחִינָה כְּמוֹ בְּחִינַת קֶרִי.
ד. הַבָּנִים מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רְאִיַּת קֶרִי.
ה. תִּקּוּן גָּדוֹל לְמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁקָּרָה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: ט"ז "מִכְתָּם לְדָוִד", ל"ב "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי", מ"א "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", מ"ב "כְּאַיָּל תַּעֲרג", נ"ט "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת", ע"ז "עַל יְדוּתוּן", צ’ "תְּפִילָּה לְמשֶׁה", ק"ה "הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ", קל"ז "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל", ק"נ "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ". וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁאֵלּוּ עֲשָׂרָה קַפִּיטְלִיךְ מְסֻגָּלִים מְאד מְאד. לְתִקּוּן עָווֹן זֶה, וְהַנִּזְהָר בָּזֶה לוֹמַר אוֹתָם כַּנַּ"ל, אֵין צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יְתֻקַּן בָּזֶה, כִּי הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד.