שבת, י"א טבת התשפ"ה

חלק ראשון


א. כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן אֱמֶת-דִּינָיו אֵינָם בְּטֵלִים וְנִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שֶׁלּא בִּרְצוֹן בַּעֲלֵי הַדִּינִים.
ב. עַל-יְדֵי שֶׁהַדִּין-תּוֹרָה הוֹלֵךְ וְנִתְמַעֵט, עַל-יְדֵי זֶה הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֶטֶת, וְכֵן לְהֵפֶךְ.
ג. עַל-יְדֵי הַעֲמָדַת דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים בָּאִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
ד. עַל-יְדֵי חִתּוּן עִם תַּלְמִיד-חָכָם עַל-יְדֵי זֶה נִתְמַנִּים דַּיָּנִים כְּשֵׁרִים.
ה. עַל-יְדֵי דַּיָּנִים כְּשֵׁרִים הַתּוֹרָה חֲבִיבָה בָּעוֹלָם.
ו. עַל-יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אֶת הַדַּיָּנִים, הַתְּבוּאָה-נִשְׁתַּלֵּחַ בָּהּ מְאֵרָה.
ז. עַל-יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי זֶה הַיּקֶר הֲוָה בָּעוֹלָם.
ח. כְּשֶׁאֵיזֶהוּ רָשָׁע נִתְגַּדֵּל, אֲזַי קָשֶׁה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶהוּ סְבָרָה בַּפּוֹסְקִים. גַּם דִּבְרֵי הַדַּיָּנִים אֵינָם נִשְׁמָעִים בְּאָזְנֵי הַבַּעֲלֵי-דִינִים.
ט. הִתְחַדְּשׁוּת הַמִּסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת הוּא עַל-יְדֵי הַדַּיָּנִים.