א מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, יאמַר בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת אָשָׁם, עַד שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת
א עַל-יְדֵי שֶׁקֶר דְּבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים, גַּם עַל-יְדֵי שֶׁקֶר מְאַלְמֵן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה נָשִׁים
ב כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֲזַי כְּאִלּוּ נֶחְסָר לוֹ עֶצֶם מֵעֲצָמָיו, אֲבָל הַצַּדִּיק, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ מֵתָה, אֵינוֹ נֶחְסָר לוֹ עֶצֶם। וְזֶהוּ: אַלְמָן-אוֹתִיּוֹת אַ’חַת מֵ’הֵנָּה ל’א נִ’שְׁבָּרָה
