שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

חלק ראשון


א. מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל מָמוֹן מֵהָרָשָׁע, אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הַמָּמוֹן הוּא סָפֵק גֶּזֶל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶּׁלּא יְקַבֵּל הָרָשָׁע לְעַצְמוֹ אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם רָשָׁע, וְיּאמַר עָלָיו שֶׁהוּא צַדִּיק, וְיִתֵּן לוֹ הַמָּמוֹן, וְיַחֲלק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת.
ב. מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת, נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים.
ג. אָדָם-שֶׁקִּבַּלְתָּ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ פַּעַם אֶחָד, אַל תְּבַזֵּהוּ.
ד. מִי שֶׁמַּכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לַאֲחֵרִים.
ה. מִי שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבוֹת לִבְנֵי-אָדָם, מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶם וּצְרִיכִים לְשָׁרְתוֹ.
ו. עַל-יְדֵי הֲנָאָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל מֵחֲבֶרְךָ, עַל-יְדֵי זֶה אַתָּה סוֹבֵל צַעַר עַל עֲווֹנוֹתָיו.
ז. מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, יְגַדֵּל כָּל זַרְעוֹ.
ח. הַמֶּלֶךְ גּוֹבֶה יְצִיאוֹתָיו מִן הָעָם.
ט. צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא-וּמַתָּן, כְּדֵי שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ לְסוֹף לְבַטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
י. מִי שֶׁשּׁוֹאֵל חֶלְקוֹ בְּפִיו, כְּאִלּוּ גָּזַל.
יא. הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ גַּם חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.
יב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה, הוּא נֶהֱנֶה מֵרֵיחַ.


חלק שני


א. גְּדוֹלָה יְגִיעַ כַּפּוֹ, שֶׁמַּצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהֲרִיגָה.
ב. מִי שֶׁהוּא שֹוֹנֵא מַתָּנוֹת, אֵינוֹ מִתְיָרֵא מֵעֲלִילוֹת.