חמישי, כ"ג טבת התשפ"ה

חלק ראשון


א. עַל יְדֵי שִׁכְרוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
ב. עַל יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן, לְסוֹף שֶׁמְּקַבֵּל שׁחַד.
ג. הַשִּׁכְרוּת מֵבִיא לִידֵי כְּפִירָה בָּאֱמֶת וּלְהוֹדוֹת לַשֶּׁקֶר.
ד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב מִי. שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר.
ה. הַשֶּׁמֶן מְבַטֵּל הַשִּׁכְרוּת.
ו. הָרְאִיָּה מְשַׁכֶּרֶת בְּיוֹתֵר.
ז. עַל יְדֵי שִׁכְרוּת נוֹפֵל לְהִרְהוּרֵי נִיאוּף.
ח. הַשִּׁכּוֹר אֵין יְכלֶת בְּיָדוֹ לְהַמְתִּיק דִּינִים.
ט. הַשִּׁכּוֹר אֵין מְגַלִּין לוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא.
י. יַיִן עִם לְבוֹנָה מַטְרִיפִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם.


חלק שני


א. מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בָּא לִידֵי אֶחָד מִשְּׁלשָׁה, אוֹ לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים אוֹ לִידֵי צָרַעַת אוֹ לִידֵי שִׁכְרוּת.
ב. הַשִּׁכְרוּת גּוֹרֵם גָּלוּת גַּם גּוֹרֵם הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.
ג. אִי אֶפְשַׁר לְשִׁכְרוּת שֶׁלּא יָבִיא לְאֵיזֶה תַּקָלָה.
ד. עַל יְדֵי שִׁכְרוּת הוּא שׁוֹכֵחַ בְּאַזְהָרוֹת משֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי משֶׁה מְלֻבָּשׁ בִּרְמַ"ח אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם, וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר מַזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא "מְחֹקֵק" גִּימַטְרִיָּא רְמַ"ח.
ה. עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת מַפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מֵהַלְּבוּשׁ חֲסָדִים, וּמַלְבִּישׁוֹ בִּגְבוּרוֹת חֲזָקוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
ו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שוֹנְאִים, יַזִּיר מִן הַיַּיִן, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֲׂה ראשׁ לָהֶם.