שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

חלק ראשון


א. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲֶׂה שַׁכְחָן.
ב. עַל-יְדֵי דְּאָגָה בָּא שִׁכְחָה.
ג. עַל-יְדֵי לִמּוּד בְּפֶה מָלֵא בָּא זְכִירָה.
ד. עַל-יְדֵי צַעַר בָּא שִׁכְחָה.
ה. כְּשֶׁתְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ צוּרַת אָבִיךָ וְאִמְּךָ, תָּבוֹא לִזְכִירָה.
ו. עַל-יְדֵי מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הָאָדָם נִתָּר מִמִּדַּת שִׁכְחָה וְנִקְשָׁר בְּמִדַּת זְכִירָה.
ז. עַל-יְדֵי נִאוּף מְאַבֵּד הַזִּכָּרוֹן.
ח. עַל-יְדֵי כְּזָבִים בָּא שִׁכְחָה.
ט. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, יַחֲזִיר אֶת בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה.
י. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים.
יא. מִי שֶׁהוּא שַׁכְחָן, יִתֵּן צְדָקָה.
יב. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, יְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה.
יג. עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת תִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן.
יד. עַל-יְדֵי עַצְבוּת בָּא שִׁכְחָה.
טו. הַמַּצִּיעַ תַּלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה, אֵינוֹ מְשַׁכֵּחַ.