שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת מִלִּבּוֹ, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו טְעָנוֹת יָפוֹת וּתְפִלּוֹת נְכוֹנוֹת וּמְסֻדָּרוֹת וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו, וְהָיָה כּוֹתְבָם אֶצְלוֹ לְזִכָּרוֹן לְמַעַן יִהְיֶה רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָם גַּם אַחַר־כָּךְ. וְכֵן הָיָה רָגִיל בְּעִנְיָן זֶה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד וְכָל תְּפִלּוֹתָיו הָיוּ; שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לה’ יִתְבָּרַךְ. וְהָיוּ לוֹ טְעָנוֹת גְּדוֹלוֹת לה’ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה.