וּמִיָּד אַחַר נְסִיעָתָם מִסְּטַנְבּוּל, בָּא אֵלָיו הַסַּרְסוּר הַנַּ"ל וְהֶרְאָה לוֹ אִגְּרוֹת הַרְבֵּה מִצַּדִּיקֵי דּוֹרֵנוּ שֶׁשָּׁלְחוּ אֵלָיו בַּקָּשָׁתָם לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים מֵהָכָא לְהָתָם [מכאן לשם], כִּי הוּא חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַשָּׂרֵי מְלוּכָה.
"בְּכֵן תֵּדְעוּ, אִם תְּגַלּוּ לִי מִי אַתֶּם וּמֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה אַתֶּם הֲרֵי טוֹב. וְאִם לָאו יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא תּוּכְלוּ כַּפְּרָהּ, וְלֹא יוֹעִיל הוֹן לְשַׁחֵד בְּמָמוֹן. וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא תִּסְעוּ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ גַּם תִּהְיוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים". וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת רַבֵּנוּ ז"ל, מִיָּד אָמַר לוֹ הָאֱמֶת. שֶׁשְּׁמוֹ רַבִּי נַחְמָן, וְהוּא נֶכֶד לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב ז"ל, וּלְרַבִּי נַחְמָן מֵהָרִידֶענְקֶא ז"ל, מִיָּד נָסוֹג אָחוֹר הַסַּרְסוּר הַנַּ"ל וְהָלַךְ מֵאִתּוֹ.
וּלְיוֹם הַמָּחֳרָת בָּא הַסַּרְסוּר בְּהַכְנָעָה אֵלָיו וְאָמַר לְרַבֵּנוּ ז"ל בִּלְשׁוֹן אַהֲבָה וְחִבָּה: "רַבִּי, ה’ עִמָּכֶם. תֵּדְעוּ שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי, וּשְׂכַרְכֶם יִהְיֶה כָּפוּל עַל זֶה שֶׁגִּלִּיתֶם לִי הָאֱמֶת. כִּי אִם לֹא הֱיִיתֶם מוֹדִים לִי, הָיִיתִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לְבֵית הַסֹּהַר, וְהָיִיתִי נֶעֱנָשׁ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. וּבִקַּשְׁתִּי אֶתְכֶם לְקַבֵּל טוֹב מֵאִתִּי, הֵן בִּשְׂכִירוּת הַסְּפִינָה, הֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים כִּי אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשָׁרֵת אֶתְכֶם".
