וְתֹקֶף עֹצֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיג בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִי-אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כְּלָל, מַמָּשׁ לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה כָּזֹאת שֶׁיִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה לְהַשָּׂגָה כָּזוֹ עַל יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאִי-אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר בָּזֶה.
וְהָיָה מִתְפָּאֵר עַצְמוֹ מְאֹד בַּמֶּה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּסוֹף יָמָיו אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ מְאֹד בַּמֶּה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְאָמַר: זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ מִכְּבָר, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת עַל זֶה וְכוּ’ (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה לְקַמָּן).