וְאַחַר שַׁבָּת, בְּיוֹם רִאשׁוֹן, בָּא הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל אֶל רַבֵּנוּ ז"ל לְאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, וְדִבְּרוּ בְּיִחוּד שְׁנֵיהֶם. וְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם נָפַל רַבֵּנוּ ז"ל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְשָׁלַח עַל פִּדְיוֹן לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה הוֹלֵךְ הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל לְבַקְּרוֹ.
אַחַר-כָּךְ הָיָה שָׁם הַמַּעֲשֶׂה הַמְפֻרְסָם שֶׁל הַמָּסוֹר שֶׁהָיָה שָׁם (מוסר, שמלשין על היהודים לשלטון).
וְהַמָּסוֹר הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְשָׁם וְנַעֲשָׂה מָסוֹר אֵצֶל הַפֶּעשָׁא (מושל טורקי) וְעָשָׂה רָעוֹת גְּדוֹלוֹת לְאַנְשֵׁי טְבֶרְיָה וְתָפַס אֶת גְּדוֹלֵי הָעִיר בַּשִּׁבְיָה, וְתָפַס אוֹתָם בַּבּוֹר (בית הסוהר) תִּשְׁעָה שָׁבוּעוֹת. וְאַחַר-כָּךְ נָסְעוּ אַנְשֵׁי פְרֶענְקֶען (הַסְּפָרַדִּים) אֶל הַפֶּעשָׁא וְנָתְנוּ לוֹ הוֹן רַב וּפָטַר אוֹתָם, וְהָלְכוּ, וְתָפְסוּ אֶת הַמָּסוֹר, וְרָצוּ לַחֲנֹק אוֹתוֹ, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כְּבַר נִגְוַע וָמֵת. וְאַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְהָלַךְ וּמָסַר אוֹתָם, עַד שֶׁנָּתַן לוֹ הַפֶּעשָׁא רְשׁוּת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִם כָּל הָעִיר כִּרְצוֹנוֹ. וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְפָקִיד. וּבָא אֶל הָעִיר בְּכָבוֹד גָּדוֹל עִם אַנְשֵׁי חַיִל יִשְׁמְעֵאלִים בִּגְדֻלָּה וּבְכָבוֹד, וַאֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד בָּרְחוּ כָּל הָעִיר וְלא נִשְׁאַר כִּי-אִם נָשִׁים וָטַף וְהָיָה בְּכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִיר, וְהָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה וּבְכִיּוֹת רַבּוֹת בְּכָל בַּיִת וּבַיִת.
וְגַם רַבֵּנוּ ז"ל רָצָה לִבְרֹחַ, אַךְ לֹא הָיָה יָכֹל מֵחֲמַת חֻלְשָׁתוֹ, וּכְבָר הִתְחִיל לָצֵאת מִן הָעִיר, אַךְ חָזַר אַחַר- כָּךְ.
וּמֵאֵת ה’ הָיְתָה זֹאת, כִּי עַל-יְדֵי רַבֵּנוּ ז"ל חָזְרוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ הָעִיר, כִּי הַמָּסוֹר הִכְנִיעַ עַצְמוֹ מְאֹד תַּחַת רַגְלֵי רַבֵּנוּ ז"ל. וְהָלַךְ לְרַבֵּנוּ ז"ל וְהִכְנִיעַ עַצְמוֹ מְאֹד תַּחְתָּיו.
וְעִנְיַן הַהַנְהָגָה, שֶׁנָּהַג עִם הַמָּסוֹר הַנַּ"ל, תִּקְצַר הַיְרִיעָה לְסַפֵּר, כִּי נָהַג עִמּוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה עַד שֶׁהַמָּסוֹר נִתְבַּטֵּל נֶגְדּוֹ.
וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּרוּז שֶׁיַּחַזְרוּ כָּל הַבּוֹרְחִים, וְחָזְרוּ כֻּלָּם עַל-יְדֵי-זֶה לְתוֹךְ הָעִיר.
וְרַבֵּנוּ דִבֵּר עִמּוֹ בְּחָכְמָה, וְאָמַר לוֹ: שֶׁנָּאֶה וְיָפֶה לְפָקִיד שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה חָסִיד וְעָנָו.
כִּי הַמָּסוּר הַנַּ"ל הָיָה צָבוּעַ, וְדִמָּה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָסִיד. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ ז"ל עִנְיְנֵי חֲסִידוּת וְהוּא ז"ל עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יָדַע, עַד שֶׁנִּדְמָה לְהַמָּסוֹר כְּאִלּוּ הוּא ז"ל מַחֲזִיק אוֹתוֹ גַּם-כֵּן לְחָסִיד.
וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּחָכְמָה וְעָרְמָה, וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר תְּהִלִּים, עַד שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז"ל: "בְּזֹאת אֵדַע שֶׁאֵין בְּךָ גֵּאוּת, אִם תּוּכַל לוֹמַר תְּהִלִּים בְּבֵיתִי לִפְנֵי בְּנֵי הַנְּעוּרִים בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה". וְכֵן הָיָה, וְהִתְחִיל מִיָּד לוֹמַר תְּהִלִּים בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה וְדִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ.
וְאַחַר-כָּךְ נָפַל הַמָּסוֹר לְחֻלְשָׁה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ שׁוֹמְרִים עַל כָּל הַשְּׁעָרִים לִשְׁמֹר אִם יָבוֹאוּ מְשֻׁלָּחִים. כִּי זֶה הָיָה מְסִירָתוֹ, שֶׁאָמַר: שֶׁבָּא הוֹן רַב מִכָּאן לְהָתָם.
אַךְ ה’ הָיָה בְּעֶזְרָם וְהֶעֱלִימוּ הַדָּבָר מֵהַמָּסוֹר הַנַּ"ל וְשָׁלְחוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ ז"ל לְחֵיפָה, וְקִבֵּל הוּא אֶת הַמָּעוֹת מֵהַמְשֻׁלָּחִים וְהוֹלִיכָם לִטְבֶרְיָה וּנְתָנָם לְרַבֵּנוּ ז"ל, וְהוּא נָתַן לָהֶם, וְחִלְּקוּ.
וְכַאֲשֶׁר עָמַד הַמָּסוֹר מֵחֻלְשָׁתוֹ, הִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהֶם עוֹד רָעוֹת, וְהָיָה סוֹפוֹ שֶׁנָּפַל עוֹד הַפַּעַם לְחֻלְשָׁה וָמֵת.
וְהָיָה לְרַבֵּנוּ ז"ל שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַל שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדוֹ זְכוּת כָּזֶה, כִּי עַל יָדוֹ חָזְרוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ הָעִיר. וּבַחֲזִירָתָם לְשָׁם שָׂמְחוּ עִמּוֹ כֻּלָּם בְּיַחַד.
וְהָלַךְ רַבֵּנוּ ז"ל, שָׁם עַל קֶבֶר זְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן ז"ל (שבטבריה).
וְגַם שָׂכְרוּ חֲמוֹרִים וְנָסְעוּ עַל כָּל הַמְּעָרוֹת.
וּבְבוֹאָם לִמְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אֲזַי בְּנֵי הַנְּעוּרִים עָסְקוּ בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד זֹהַר כַּאֲשֶׁר פָּקַד עֲלֵיהֶם הוּא ז"ל. וּמִמֶּנּוּ לֹא רָאוּ שׁוּם דָּבָר, רַק הָיָה שָׂמֵחַ עַד מְאֹד. וּבְכָל-עֵת בָּא אֵצֶל הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ" וְכוּ’.
וּבַלַּיְלָה הָלַךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וְהִזְהִיר אוֹתָם לוֹמַר זֹהַר וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא. וְהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא אָמַר כְּלוּם, רַק הָיָה הוֹלֵךְ וּמְנַגֵּן בְּעַצְמוֹ וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד אוֹר הַיּוֹם. וּכְשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם עָמַד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה שָׁעוֹת.
וּמִשָּׁם נָסַע עִמָּהֶם לִמְעָרַת הִלֵּל וְשָׁם אָמַר גַּם הוּא קַפִּיטְל ל"ג ול"ד (מזמורי תהילים). וְשָׁם גַּם כֵּן הָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
וּמִשָּׁם הָלְכוּ לְקֶבֶר שַׁמַּאי, שָׁם נָפַל עָלָיו עַצְבוּת. וְאָמַר: שֶׁתְּמִיהָה גְּדוֹלָה אֶצְלוֹ זֹאת. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר שֶׁיֵּשׁ תֵּרוּץ עַל זֶה, וְלֹא גִּלָּה הַתֵּרוּץ.
וּמִשָּׁם נָסְעוּ לִשְׁאָר מְעָרוֹת. וּבְבוֹאָם לָהָר הַגָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר מְעָרַת הַתַּנָּא רַבִּי כְּרוֹסְפַּדַּאי, וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לֵילֵךְ עִם הַחֲמוֹר לְשָׁם, וְקָפַץ מֵעַל הַחֲמוֹר וְהָלַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ עִם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ. וְהָלַךְ כִּמְעַט עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו עַד בּוֹאוֹ לִמְעָרָה זוֹ. וְשָׁם נִשְׁתַּהָה קְצָת וְחָזְרוּ מִשָּׁם לִמְעָרָה אַחֶרֶת.
וְהָיוּ עַל מְעָרָה שֶׁל יַנּוּקָא אֶחָד (ה"ינוקא" המוזכר בזוהר. לדעת ר’ חיים בן עטר היה זה בנו של ר’ המנונא סבא). וּבְאוֹתָהּ הַמְּעָרָה הָיוּ הַכֹּל יְרֵאִים לִכְנֹס, כִּי אָמְרוּ שֶׁנָּחָשׁ כָּרוּךְ שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה. גַּם אִילָן גָּדוֹל הָיָה עַל הַמְּעָרָה זוֹ. וְרַבֵּנוּ ז"ל הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם, וְלֹא הָיָה שָׁם נָחָשׁ כְּלָל. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְחִילוּ כֻּלָּם לֵילֵךְ בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה.
וְאַחַר־כָּךְ הָלְכוּ עַל שְׁאָר מְעָרוֹת עַד שֶׁחָזְרוּ לִטְבֶרְיָה.
וְאָז צִוָּה רַבֵּנוּ לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: שֶׁיִּסַּע לְחֵיפָה לִשְׂכֹּר סְפִינָה לְחוּץ לָאָרֶץ.
וּבְבוֹאוֹ לְשָׁם לִשְׂכֹּר, בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא סְפִינָה עִם הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם דִּקְהִלַּת שְׁפִּיטוּבְקֶע (ר’ יעקב שמשון מגדולי תלמידיהם של ר’ דוב בער המגיד ממעזריטש, ר’ פנחס מקוריץ, ור’ ברוך ממעזבוז. הוא נשלח לארץ ישראל על ידי רבי ברוך כדי לטפל בכספי צדקה שנשלחים אליה מחו"ל. והשתקע בטבריה) וְגַם שְׁלוּחֵי דְּרַבָּנָן.
וְאָז הָיְתָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לְקַבֵּל בְּעַצְמָם הַמָּעוֹת מֵחֲמַת הַמָּסוֹר הנ"ל, וְהֻכְרְחוּ לִמְסֹר הַמָּעוֹת הַכֹּל לְיַד הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ וְכוּ’ כַּנַּ"ל. אֲזַי הֻכְרַח הָאִישׁ הַנַּ"ל לַחֲזֹר לִטְבֶרְיָה עִם הַמָּעוֹת. וּבְבוֹאוֹ לִטְבֶרְיָה אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: "מִן הַסְּתָם רְצוֹן הַשֵּׁם שֶׁנִּהְיֶה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עוֹד אֵיזֶה זְמַן".
וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: שֶׁיִּשְׂכְּרוּ לוֹ חֲמוֹרִים לֵילֵךְ לִירוּשָׁלַיִם עִיר-הַקֹּדֶשׁ. וּכְשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַצַּדִּיק הַקַּלִּיסְקֶר בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ.
וְכַאֲשֶׁר בָּא הַצַּדִּיק הַשְּׁפִּיטוּבְקֶער לִטְבֶרְיָה עָשָׂה סְעֻדָּה גְּדוֹלָה בַּלַּיְלָה עֲבוּר רַבֵּנוּ ז"ל, וְחִבֵּב אוֹתוֹ מְאֹד. וְדִבְּרוּ בְּיִחוּד, וְלֹא שָׁמַע שׁוּם אָדָם מַה שֶּׁדִּבְּרוּ יַחַד. וְעָשָׂה רַבֵּנוּ ז"ל שָׁלוֹם בֵּין הָרַב הַקָּדוֹשׁ דִּשְׁפִּיטוּבְקֶע וּבֵין הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַקַּלִּיסְקֶר.
וְאַחַר זְמַן קָצָר נָפַל שָׁם דֶּבֶר בָּעִיר, וְהֻכְרַח לִבְרֹחַ מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ לְאַכְסַנְיָא אַחֶרֶת. וְאַחַר־כָּךְ נָפַל שָׁם הַדֶּבֶר גַּם־כֵּן, וְהֻכְרַח לִבְרֹחַ מִטְּבֶרְיָה.
וּבְרִיחָתוֹ מִטְּבֶרְיָה בְּעֵת הַדָּבָר רַחֲמָנָא לִצְלָן הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הַשַּׁעַר שֶׁל הַחוֹמָה הָיָה סָגוּר, וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה עַד שֶׁבָּא אֶל הַחוֹמָה אֵצֶל שְׂפַת כִּנֶּרֶת. וְרָצָה לַעֲלוֹת עַל הַחוֹמָה וְלֵירֵד מִשָּׁם כְּדֵי לָצֵאת עַל־יְדֵי־זֶה מִן הָעִיר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל הַחוֹמָה וְעָבַר וּבָא עַל צַד הַשֵּׁנִי כְּלַפֵּי חוּץ, הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הַיָּם תַּחְתָּיו וְהוּא הָיָה תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו עַל הַחוֹמָה לְמַעְלָה וְתַחְתָּיו הָיָה הַיָּם, וְנָשָׂא לִבּוֹ לה’ יִתְבָּרַךְ, וְהִצִּילוֹ בְּרַחֲמָיו.
וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם עַד שֶׁבָּא לָעִיר הַקְּדוֹשָׁה צְפָת, וְיָשְׁבוּ שָׁם יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁהַצָּרְפַת יָבוֹא בְּקָרוֹב לְעַכּוֹ.
