שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְאָמַר: "עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לִי מְסִירַת נֶפֶשׁ".


וְאָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ מִיָּד, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ בְּלִי מָעוֹת, אַךְ מִי שֶׁיִּרְצֶה לְרַחֵם עָלַי יִתֵּן לִי מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת".


וְתֵכֶף נָסְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכִים וְקִבְּצוּ מִיָּד אֵיזֶה סַךְ לְמַעַן יִהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל הוֹצָאוֹת לִנְסֹעַ מִבֵּיתוֹ, כִּי הַנְּסִיעָה הָיְתָה בִּנְחִיצוּת גְּדוֹלָה וְרָאוּ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְעַכְּבוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן אֵיזֶה זְמַן כְּלָל.


וְנָסַע מִיָּד בִּזְרִיזוּת מִבֵּיתוֹ בְּחַ"י אִיָּר וְהִמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו עִם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיִּסַּע עִמּוֹ בְּצַוְתָּא חֲדָא.