רביעי, כ"ו אדר התשפ"ה

וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹסֵק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבְכָל יוֹם כָּתַב בְּעַצְמוֹ תּוֹרָתוֹ. וְהָיָה מִתְפָּאֵר מְאֹד וְאָמַר: שֶׁהַחִלּוּק בֵּין תּוֹרַת חוּץ־לָאָרֶץ לְתוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָלְכוּ אֵלָיו הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים לְשַׁמְּשׁוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ חָכְמַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד.