וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְרִים ‘שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַצַּדִּיק וְהָשָּׂגָתוֹ שֶׁזּוֹכֶה הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה לְבַד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד’. וְאָמַר: שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר! רַק הָעִקָּר תָּלוּי בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וִיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת.
וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ: שֶׁכֹּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּבְחִירַת הָאָדָם לְבַד, אִם יִרְצֶה לְרַחֵם עַל-עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁטּוֹב לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וְכוּ’ "וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה".
