וְהַנְּסִיעָה לְקַאמִינִיץ הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְכָל הָעוֹלָם אָמְרוּ פֵּרוּשִׁים עַל זֶה, קְצָת דּוֹרְשִׁין לְשֶׁבַח וּקְצָת וְכוּ’. אֲבָל כֻּלָּם טָעוּ, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ לְשֶׁבַח לֹא כִּוְּנוּ כַּוָּנָתוֹ כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁיָּדְעוּ קְצָת מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גִּלָּה לָהֶם אֵיזֶה רֶמֶז, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יָדְעוּ כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר אָמַר דָּבָר נָאֶה עַל זֶה עַל מַה שֶּׁהָעוֹלָם טוֹעִין עַצְמָן בּוֹ תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה וְכוּ’.
