גַּם הֵבַנּוּ מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה מְסַפֵּר עִמָּנוּ: שֶׁבִּימֵי נְעוּרָיו, בְּעֵת שֶׁיָּגַע וְטָרַח בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הָיוּ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי סִגּוּפִים. וּכְפִי הַנִּשְׁמָע וּמוּבָן מִדְּבָרָיו; שֶׁהָיָה לוֹ כָּל מִינֵי סִגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן גִּלְגּוּל שֶׁלֶג וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא.
וְאָמַר, שֶׁהַסִּגּוּף לֶאֱחֹז עַצְמוֹ לִבְלִי לְחַכֵּךְ (לגרד) עַצְמוֹ כְּלָל, זֶהוּ הַסִּגּוּף הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּנַשְּׁכִים לָאָדָם הַדְּבָרִים הַשְּׁכִיחִים סָמוּךְ לַבָּשָׂר, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לְחַכֵּךְ עַצְמוֹ בְּכָל-עֵת שֶׁמַּרְגִּישׁ אֵיזֶה נְשִׁיכָה. וְהָיָה מְקַבֵּל זֹאת לְסִגּוּף לֶאֱנֹס אֶת עַצְמוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם חִכּוּךְ, לֹא בַּיָּד וְלֹא בַּגּוּף וְלֹא בְּשׁוּם אֵיבָר. וְאָמַר: שֶׁזֶּהוּ סִגּוּף גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הָאָדָם מֻנָּח, וְהַנְּשִׁיכוֹת מִתְגַּבְּרִים אָז בְּיוֹתֵר וְהוּא אָסוּר לוֹ לָזוּז בְּיָדָיו וְלֹא בְּשׁוּם אֵבָר רַק מַרְגִּישׁ כָּל נְשִׁיכָה בַּמֹּחַ. וְהוּא סִגּוּף גָּדוֹל מְאֹד (וּכְבָר שָׁמַעְתִּי זֹאת גַּם מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁזֶּהוּ סִגּוּף גָּדוֹל מְאֹד).
וְהוּא ז"ל עָשָׂה הַכֹּל, כָּל מִינֵי סִגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהַכֹּל בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה אַשְׁרֵי לוֹ.
גַּם בְּעִנְיַן יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ עַל רֹב הַצַּדִּיקִים, מַמָּשׁ לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה בַּעַל יִסּוּרִין כְּמוֹתוֹ וְאִי-אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וּלְבָאֵר. וְהָיָה מָלֵא יִסּוּרִים מִבַּיִת וּמִחוּץ. וּבִתְחִלָּה, קֹדֶם סוֹף יָמָיו הָיָה לוֹ יִסּוּרִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ יִסּוּרִים דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם.
וְסִפֵּר: שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּיָדוֹ בְּכָל-עֵת שֶׁרוֹצֶה הוּא מְקַבְּלָם עַל-עַצְמוֹ וּבָאִים עָלָיו הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ, וּבְעֵת שֶׁרוֹצֶה לְסַלְּקָם נִסְתַּלְּקִים מֵעָלָיו. וְעֹצֶם קְשִׁי וְכֹבֶד הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ הָיָה בְּלִי שִׁעוּר.
וְאָמְרוּ בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר: שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ עָלָיו הַיִּסּוּרִים, מֵעֹצֶם הַפְלָגַת הַצַּעַר וְהַכְּאֵב הַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד, הָיָה כִּמְעַט יָכוֹל לִנְשֹׁךְ עֵץ בְּשִׁנָּיו מֵעֹצֶם הַכְּאֵב (כְּדֶרֶךְ הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֻפְלָגִים שֶׁמֵּעֹצֶם הַיִּסּוּרִים הוּא חוֹרֵק בְּשִׁנָּיו. וְעָלָיו ז"ל, הָיוּ יִסּוּרִים כְּבֵדִים וְקָשִׁים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁבִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִים הָיָה אֶפְשָׁר, שֶׁיַּחְתֹּךְ עֵצִים בְּשִׁנָּיו מֵעֹצֶם הַצַּעַר).
אוּלָם גֹּדֶל וְרִבּוּי הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהָעֲצוּמִים שֶׁהָיָה לוֹ בְּסוֹף יָמָיו שְׁלשָׁה שָׁנִים רְצוּפִים הָיוּ גְּדוֹלִים וְקָשִׁים עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּיפְלַיִם אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ כְּלָל. (וּקְצָת מִזֶּה יְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ. וְיֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה בָּזֶה לְסַפֵּר אַךְ הִשְׁמַטְנוּ הָרֹב אֲפִלּוּ מְהַמְּעַט שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, כִּי גַּם זֶה הַמְּעַט הוּא רַב לְסַפֵּר וְלֹא יַסְפִּיקוּ הַרְבֵּה יְרִיעוֹת. וְעוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר יוֹתֵר בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ).
