שבת, י"א טבת התשפ"ה

וּבִנְסִיעָתָם מִגַּלָּץ לְבֵיתָם, נָסְעוּ דֶּרֶךְ קְהִלַּת־קֹדֶשׁ יַאס (עיר ברומניה). וְהָיָה שָׁם עִפּוּשׁ גָּדוֹל וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל כְּפָר וּכְפָר.


וְגַם הָיָה קָשֶׁה לַעֲבֹר הַגְּרֶענִיץ (הַגְּבוּל) מֵחֲמַת זֶה, כִּי אָז לֹא הוֹעִיל אֲפִלּוּ עֲמִידַת קַארָאן טָאן (מַחֲנֵה הֶסְגֵּר שֶׁלְתוֹכוֹ מְכַנְסִים הַבָּאִים מִחוּץ לָאָרֶץ לִמְנִיעַת מַחֲלוֹת) מֵחֲמַת זֶה מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה. וה’ יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרָם וְנִצּוֹלוּ מֵהַכֹּל, מִדֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְצִמָּאוֹן וּשְׁבִי דְּכֻלְּהוּ הַווֹ בְּהוּ.


וּבְחֶסֶד הַשֵּׁם נִמְלְטוּ מִכֻּלָּם וּבָאוּ לְבֵיתָם בְּשָׁלוֹם ‘שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ’ כִּי זָכָה לְהַשָּׂגָה נִפְלָאָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גְּבֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.