כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל בִּזּוּ אוֹתוֹ ז"ל, בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְכוּ’, וְהוּא סָבַל הַכֹּל וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן מִי הוּא. וְרִמָּה אוֹתָם בְּכַוָּנָה וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם עַל שֶׁבְּכָל פַּעַם הוּא מְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו, פַּעַם אֶחָד דִּבֵּר עִמָּהֶם עַד שֶׁנִּדְמָה לָהֶם בְּבֵרוּר שֶׁהוּא מִלַּגּוֹרְנָא (עִיר בְּאִטַלְיָא) וְכוּ’ וְאַחַר־כָּךְ רָאוּ שֶׁלֹּא כֵּן הוּא וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד.
וּפַעַם אֶחָד (רבנו) דִּבֵּר עִמָּהֶם וְנִדְמָה לָהֶם שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער, (דְּהַיְנוּ בֶּן הַמַּגִּיד מִקָּאמַרְנָא [ר’ משה יוסף ליקוורניק] שֶׁהָיָה אָז מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עִמּוֹ כַּמְפֻרְסָם). וְאַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים הִתְחִיל הוּא ז"ל לְקַלֵּל אֶת הַקָּאמַרְנֶער וְגָעֲרוּ בּוֹ: "הֲלֹא הוּא אָבִיךָ?!" וְרָאוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָמְדוּ עָלָיו.
וּבְכָל פַּעַם הָיָה לוֹ שֵׁם אַחֵר, וּבְכָל שֵׁם שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ, נַעֲנָה לָהֶם וּבָא אֲלֵיהֶם. פִּתְאֹם יָצָא מִפִּיהֶם וְקָרְאוּ: "יְשַׁעְיָה!" כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ, אִם הוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער שֶׁשְּׁמוֹ יְשַׁעְיָה, וּבָא הוּא ז"ל תֵּכֶף וּמִיָּד אֲלֵיהֶם וְנִדְמָה לָהֶם בְּוַדַּאי שֶׁהוּא בֶּן הַקָּאמַרְנֶער. וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה הוּא בְּוַדַּאי בֶּן הַנַּ"ל". וְהֵשִׁיב לָהֶם וְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ.
בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לְדַבֵּר מֵהַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַח הַקָּאמַרְנֶער לִבְנוֹ, וְהִתְחִיל הוּא ז"ל תֵּכֶף לְבַקְּשָׁם וּלְהַפְצִיר אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִין לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁלּוֹ וְרָאוּ שׁוּב שֶׁהוּא בְּנוֹ.
וְאַחַר־כָּךְ דִּבְּרוּ עִמּוֹ עוֹד וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ. וְנִבְהֲלוּ מְאֹד מְאֹד וּבָאוּ בְּכַעַס גָּדוֹל וּבִזּוּ אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד. וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "לָמָה אַתָּה אוֹמֵר עַכְשָׁו שֶׁשִּׁמְךָ כָּךְ וְאַחַר־כָּךְ שֵׁם אַחֵר וְכֵן בְּשֵׁם מְקוֹמְךָ?", הֵשִׁיב לָהֶם גַּם־כֵּן שֶׁכָּל שֵׁם וְשֵׁם הוּא כְּפִי הַמִּדָּה וְהַסְּפִירָה שֶׁנֹּאחֵז בּוֹ וְכוּ’ וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם כָּלוּל מִכֻּלָּם. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָן זֶה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר.
וְהוּא ז"ל, הָיָה מְעוֹרֵר אוֹתָם לִפְעָמִים מֵהַשֵּׁנָה, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶם עַד שֶׁבָּאוּ בְּכַעַס גָּדוֹל וְהִתְחִילוּ עוֹד לְקַלֵּל וּלְבַזּוֹת אוֹתוֹ מְאֹד.
וּבְעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ בָּאוּ הֵם מִבֵּית הַטְּבִילָה, וְהוּא ז"ל הָיָה שׁוֹכֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ יָחֵף בְּלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן. וְשָׁאַל אוֹתָם: "מִפְּנֵי מָה בְּכָל הַשָּׁבוּעַ הַגּוּף שֶׁלִּי קַל וְאֵין לִי כְּבֵדוּת וְעַכְשָׁו יֵשׁ לִי כְּבֵדוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד מִמָּקוֹם זֶה?" וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: "מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הַנְּשָׁמָה זוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה וּנְשָׁמָה הַיְתֵרָה בָּאָה לְמַטָּה, וְאֶצְלְךָ הָלְכָה הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ וּנְשָׁמָה יְתֵרָה אֵינְךָ זוֹכֶה לְקַבֵּל עַל־כֵּן נִשְׁאָר גּוּפְךָ כְּאֶבֶן". וְהֵשִׁיב לָהֶם: "אוֹי לָכֶם, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר קַל כָּזֶה אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה לְּהָשִׁיב".
וּבִקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ עַל שַׁבָּת אֶצְלָם וְלֹא רָצוּ. וּבְשַׁבָּת קִבְּלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ אֶצְלָם עַל שַׁבָּת, וְאוֹתוֹ לֹא רָצוּ לְקַבֵּל וְהֻכְרַח לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב (כִּי לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל שָׁם בָּשָׂר. רַק הֵם, הָיָה לָהֶם אֵיזֶה שׁוֹחֵט).
וְגַם בְּשַׁבָּת הָיָה לָהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל מְאֹד עִמּוֹ, וְרָצוּ לְדָחְפוֹ לַחוּץ כִּי הוּא נִכְנַס אֶצְלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶם, וְהֵם הִתְחִילוּ לָרִיב עִמּוֹ עַד שֶׁרָצוּ לְדָחְפוֹ לַחוּץ וְהָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל שָׁם. וְכֵן בַּבֹּקֶר הָיָה גַּם־כֵּן כָּךְ.
כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הוּא ז"ל עָשָׂה בְּכַוָּנָה, וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַזּוֹת בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת. וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: שֶׁאֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת יִהְיוּ לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה. כִּי גֹּדֶל עֹצֶם הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִי-אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר. וְלֹא הָיָה לוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי קַטְנוּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע אַחַר־כָּךְ מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ.
וְאָמַר: שֶׁאִם לֹא הָיוּ לוֹ אֵלּוּ הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת, לֹא הָיָה לוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְשָׁם בְּשׁוּם אֹפֶן.
וְאָמַר: שֶׁרָאָה שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׁאֵר שָׁם בִּסְטַנְבּוּל, דְּהַיְנוּ לָמוּת שָׁם, אַךְ זֹאת הַקַּטְנוּת וְהַבִּזְיוֹנוֹת הִצִּילוּ אוֹתוֹ, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ"ל.
אַחַר־כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ ז"ל לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ, שֶׁיִּתֵּן לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ (כַּנַּ"ל) מֵהַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמִינֵי מִרְקַחַת שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיָה עִמָּהֶם, לִתֵּן לָהֶם מֵהַכֹּל.
וְנָסְעוּ אֵלּוּ הָאַנָשִׁים לְבֵיתָם, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל אִגֶּרֶת מֵרַבֵּנוּ לְבֵיתוֹ, רַק מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ קִבְּלוּ אִגֶּרֶת. וְרַבֵּנוּ ז"ל הִנִּיחַ אִגֶּרֶת שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ אִגֶּרֶת שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל. וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָיוּ רוֹצִים לִפְתֹּחַ אֶת הָאִגֶּרֶת שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ"ל אוּלַי יוּכְלוּ לְהָבִין מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר מֵרַבֵּנוּ ז"ל, מִי הוּא וּמֵאַיִן הוּא, אֲבָל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא הָאִגֶּרֶת אֶצְלָם, כִּי נֶעְלַם מֵהֶם הֵיכָן שֶׁהִנִּיחוּ אֶת הָאִגֶּרֶת. וְלֹא בָּא לְיָדָם הָאִגֶּרֶת עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַקַּאמֶער (תַּחֲנַת מַעֲבַר גְּבוּל) בְּוָלִיחַאי (בטרנסילבניה בין הרי האלפים לדנובה. כיום חבל ארץ ברומניה) אָז מָצְאוּ הָאִגֶּרֶת אֶצְלָם, וְרָאוּ מִן הָאִגֶּרֶת שֶׁזֶּה הָיָה רַבֵּנוּ ז"ל. הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאֹד.
וְהָאִישׁ הַהוּא שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל בָּא לְבֵיתוֹ וְנִפְטַר בְּסָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מַמָּשׁ.
