שבת, י"א טבת התשפ"ה

א. כְּשֶׁבָּא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִלְּמַעְלָה וִיאַמְּצוּ אֶת כֹּחוֹ, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה’, אוֹת צ”ז):


ב. עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ עַל הַכֹּל וּלְבַקֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוּכַל לְבַקְּשׁוֹ “הֲשִׁיבֵנוּ הַשֵּׁם אֵלֶיךָ” בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה גְּדוֹלָה לִתְשׁוּבָה גַּם מִלְּמַעְלָה בְּחִינַת: שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הֶאָרָה מֵהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַתְּמִימוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מֵהִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֶאָרַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּלְהִנָּצֵל מִתַּאֲווֹת וְטִרְדוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת (הִלְכוֹת קְרִיאַת־ שְׁמַע הֲלָכָה ה’, אוֹת י”א, ט”ו־ט”ז):


ג. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת – שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו. זֶה רֶמֶז עַל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִבְכּוֹת כָּל כָּךְ כְּמוֹ לֵאָה, שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הס”מ [הַסָּמֶךְ מֵם] חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ה’, אוֹת כ”ט):


ד. בְּעֵת שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִכְנָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, אֲבָל עֲדַיִן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר, כִּי עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי וְסִימָנֵי הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְרַחֶמֶת עַל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה הַמִּתְפַּלֵּל, וּמוֹסֶרֶת לוֹ הַסִּימָנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹלָדִין מִזֶּה מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּרִים הַנִּשְׁפָּעִים לָאָדָם בְּעֵת שֶׁנִּכְנָס לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דִּבּוּר לְדַבֵּר, וּכְשֶׁהוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן לְדַבֵּר, אֲזַי עַל־פִּי רֹב בָּאִים לוֹ דִּבּוּרִים, שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נִשְׁלָחִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מִבְּחִינָה הַנַּ”ל (שָׁם):


ה. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְהִתְבּוֹדְדוּת וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּתוֹ, וְאַדְּרַבָּא, הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶּׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים צַעֲקָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ הוּא בְּחִינַת מְחָאָה, הַמְבֹאָר בְּדִין חֶזְקַת קַרְקָעוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹחֶה, אָז אֵין חֶזְקַת הַמַּחֲזִיק מוֹעֶלֶת כְּלוּם, כְּמוֹ כֵן לְעִנְיָן זֶה גַּם כֵּן, כִּי קְדֻשַּׁת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהָרָע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲו?ֹות וּמִדּוֹת רָעוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁרוֹצִין לְגָרְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לָשׁוּב לִקְדֻשָּׁתוֹ, אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵעֹצֶם הַהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרִין בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגְדָּם כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי לֹא יוּכְלוּ לְגָרְשׁוֹ וְלִכְבֹּשׁ חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מְחָאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מְחָאָה נֶגְדָּהּ (הִלְכוֹת חֶזְקַת מִטַּלְטְלִין, הֲלָכָה ה’, אוֹת י”ג):


ו. צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִטְעֶה שֶׁתְּפִלּוֹתָיו הֵם לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד לְעוֹלָם, וְכָל תְּפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם, וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת מְלַקְּטִים כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׂיחוֹת וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִהְיֶה נִשְׁלָם הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וִיקָרֵב אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה יְשׁוּעָה, אַל יִטְעֶה שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים פָּעַל זֹאת, רַק יֵדַע שֶׁהַכֹּל רַק בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִפְעֹל הַיְשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה בִּתְפִלָּתֵנוּ לְבַד כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲשֶׂה בְּחַסְדּוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ. וְגַם זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצְּרִיכִין בִּתְפִלָּה לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר: מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְּשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד תָּמִיד וְלֵידַע אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת, שֶׁאֵין אָנוּ כְּדַאי לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ד’, אוֹת י, כ):


ז. יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם מְעוֹרְרִים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ מְעַט מְעַט בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁבִּמְהֵרָה יִתְעוֹרֵר, כִּבְיָכוֹל, מִשְּׁנָתוֹ בִּבְחִינַת: וַיִּיקַץ כְּיָשֵׁן הַשֵּׁם, וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שֵׁנָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁמֵּחֲמַת מִדַּת הַדִּין הוּא יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּמַסְתִּיר פָּנִים מֵאִתָּנוּ, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּיָשֵׁן, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וּלְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת: עוּרָה לָמָּה תִישַׁן הַשֵּׁם, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִתְעוֹרֵר, כִּבְיָכוֹל, בִּשְׁלֵמוּת וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ (שָׁם, אוֹת י”א):