א. כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַקְמִימוּת בְּלִבּוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַקְמִימוּת הַרְבֵּה בְּלִבּוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לָשׂוּם עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת כְּלָל וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה וְיֵלֵךְ רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת לְבַד, וַאֲזַי זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל תְּפִלִּין (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ד’, אוֹת ו):
ב. כָּל הָעַקְמִימוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּשְׁאָר יִסּוּרִין וּמְנִיעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמְּבוּכָה שֶׁל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֹּאת הַמְּבוּכָה מְבַלְבֵּל הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס כְּלָל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּקֻשְׁיָא זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל הַדִּבּוּרִים הַנַּ”ל, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי הַשֵּׁם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב, וְלֹא יְהַרְהֵר עַל מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה – לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרָיו כְּלָל, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי כָּל זֶה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ו’, אוֹת י”ב):
ג. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִסְתַּכֵּל בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִדַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת, וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכָיו בְּכָל עֵת, וְלִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יַטֶּה אוֹתוֹ הַבַּעַל־דָּבָר מִן הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, הַמְּצוּיִים עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְשֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ לוֹ אֱמֶת לְשֶׁקֶר וַעֲבֵרָה לְמִצְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה גָּרוּעַ מִן הַכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁאֵינוֹ נָקִי בְּעִנְיַן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מֻחְזָק וּמְפֻרְסָם לְלַמְדָן גָּדוֹל וְחָסִיד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאֵינוֹ נָקִי וָזַךְ בְּעִנְיָן זֶה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּמִמֵּילָא תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה הַבַּעַל־דָּבָר לְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּי אֲפִלּוּ נְקֻדָּה בְּעָלְמָא, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעַל־פִּי הַתּוֹרָה מַגִּיעַ כָּךְ, צָרִיךְ לִירָא לְנַפְשׁוֹ וְלַחֲשֹׁב אוּלַי טוֹעֶה הוּא בְּדָבָר וּמַחֲשָׁבָה זוֹ וּסְבָרָא זֹאת נִמְשָׁךְ אֶצְלוֹ מִבְּחִינַת: לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִי שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לִשְׁלֵמוּת כְּלֵי הַמֹּחִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן הוּא הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְשֶׁלֹּא לַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּעִנְיָן זֶה לְעִנְיַן מַחֲלֹקֶת, כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁיָּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי שֶׁהִרְבּוּ בְּמַחֲלֹקֶת עַל הַכְּשֵׁרִים מֵחֲמַת טָעוּת דַּעְתָּם וְשֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ כַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְגַם לְעִנְיַן עַצְמוֹ לְבַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, צְרִיכִין גַּם כֵּן לִצְעֹק וְלִזְעֹק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד, אוּלַי יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וְכַאֲשֶׁר צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַרְבֵּה עַל זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי צְרִיכִין לִזְכוּת גָּדוֹל וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְהִשְׁתַּדְּלוּת וִיגִיעָה גְּדוֹלָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיִּזְכֶּה לְפַלֵּס דְּרָכָיו בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וְלֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֹא יִטֶּה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים כָּרָאוּי, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נוֹטֶה עַל כָּל פָּנִים מִדַּרְכֵי הַתְּמִימוּת, אֲזַי הוּא בָּטוּחַ עַל כָּל פָּנִים מִמִּכְשׁוֹל גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח (הִלְכוֹת יֵין נֶסֶךְ, הֲלָכָה ד’, אוֹת י”ג, ט”ז, י”ז):
ד. כָּל מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ כָּרָאוּי, צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִרְצֶה לֵילֵךְ בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרָחוֹק מִזֶּה, וְאִם יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת, יוּכַל לְקַלְקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ בָּזֶה רַבִּים מְאֹד, רַק צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ בִּתְמִימוּת וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לָצֵאת מִפְּחִיתוּתוֹ וְיִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי, וְאָז – אִם יִזְכֶּה וְיִהְיֶה רָאוּי לָזֶה לְקַבֵּל רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵמוּת – הַשֵּׁם הַטּוֹב יַעֲשֶׂה עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ (הִלְכוֹת חָדָשׁ, הֲלָכָה ד’, אוֹת ח):
ה. בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, אַךְ הַרְבֵּה אוֹבְדִים הַשָּׁעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בָּהּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, עַל־יְדֵי חָכְמָתָם שֶׁל הֶבֶל, עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם: עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וְרוֹצֶה שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף חֶפְצוֹ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ מַה שֶּׁחָפֵץ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּזֶה הָאֹפֶן לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וּמְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפַּתֵּל עִמּוֹ וְהַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, אֲבָל הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי צַדִּיק וְיָשָׁר הַשֵּׁם, וּמַה שֶּׁסּוֹבֵל יִסּוּרִין וְדַחֲקוּת – הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ, וּמְקַיֵּם: טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת הַשֵּׁם, כִּי לִפְעָמִים אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לְהָאָדָם צָרְכֵי יְשׁוּעָתוֹ תֵּכֶף, עַד שֶׁיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה עַל זֶה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל], וְגַם בִּתְפִלָּה אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְלִפְעָמִים הַיְשׁוּעָה מִתְעַכֶּבֶת עוֹד מִטְּעָמִים אֲחֵרִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ רַק בִּתְמִימוּת וּלְהַאֲמִין בְּישֶׁר מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וְאָז בְּוַדַּאי הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁל יְשׁוּעָתוֹ. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַּתְמִים עַצְמוֹ, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ וְכוּ’ (הִלְכוֹת נְזִיקִין, הֲלָכָה ה’, אוֹת ט”ו):
ו. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, הוּא עִקַּר הַבֵּן הֶחָבִיב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַחָכְמוֹת וְהָעֲרְמוּמִיּוּת שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם כְּמוֹ בְּחִינַת נִחוּשִׁים מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא בְּחִינַת עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם עִמּוֹ: עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, וְהוּא בְּחִינַת בַּעַל־מוּם, שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ מִתְּמִימוּת, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת (שָׁם, אוֹת ט”ז):
ז. עִקַּר מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת הוּא עַל־יְדֵי דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת שֶׁלָּהֶם הָאֲמִתִּיִּים, וְזֶה בְּחִינַת: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וְכוּ’, אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַּמָּתִי – תַּמָּתִי דַּיְקָא, בְּחִינַת תְּמִימוּת (שָׁם, אוֹת כ”ב):
