א. לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין בַּלַּיְלָה הוּא קָרוֹב יוֹתֵר לַעֲלוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה, הֵן מִצַּד הָאָדָם, הֵן מִצַּד הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, כִּי הָאָדָם יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מִבַּיּוֹם, מֵחֲמַת שֶׁאָז הָעוֹלָם נַיָּח קְצָת מֵרְדִיפַת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם הַשְּׁכִינָה הִיא סְמוּכָה לְהָאָדָם הַלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה וּמַקְשֶׁבֶת לְקוֹלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה וְכוּ’ נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם – נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם דַּיְקָא, כִּי הַשְּׁכִינָה קְרוֹבָה אֵלָיו, וְהוּא נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם מַמָּשׁ, כִּי בַּלַּיְלָה הַשְּׁכִינָה הִיא בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְאָז עִקַּר מְנוּחָתָהּ אֵצֶל הָאָדָם הַלּוֹמֵד אָז (הִלְכוֹת תְּפִלָּה, הֲלָכָה א’):
ב. עִקַּר הַטָּהֳרָה מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנֶּאֱחָזִים בְּכָל אֶחָד, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עִקַּר הַטָּהֳרָה מֵהֶם הִיא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן חֲטָאָיו, וּבִפְרָט מִי שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים בְּכָל פַּעַם וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמַפְסִיקִים מְאֹד מְאֹד בֵּינוֹ לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק מַמָּשׁ, וְאֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם בְּחִינַת יְוֵן מְצוּלָה, בְּחִינַת טִיט הַיָּוֵן, שֶׁמִּתְדַּבֵּק מְאֹד בְּכָל פַּעַם, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם מִתְעוֹרֵר לִפְעָמִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – תֵּכֶף מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל: טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ’, הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה וְכוּ’. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים, שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכָּל הַגִּלּוּלִים וְהַטִּנּוּפִים בְּחִינַת: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְכוּ’. וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אִם יִבְרַח בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה, הֵן הַרְבֵּה אוֹ מְעַט עַל כָּל פָּנִים, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת פַּרְנָסָה אוֹ שְׁאָר מְנִיעוֹת, עַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁיִּקְבַּע עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה, אֲזַי בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נִטְהָר מִכָּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְיִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִסְבָּבִים מְאֹד בְּהָאָדָם, וּבְכָל פַּעַם שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיֵּשׁ שֶׁהַמְּצוּלוֹת־יָם, שֶׁהֵם הַהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים, מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט בְּעֵת עָסְקָם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְיַכְרִיחַ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַמְשִׁיכָהּ לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל פַּעַם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף הַתּוֹרָה תְּטַהֵר אוֹתוֹ מִכָּל הַנַּ”ל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְכוּ’, שֶׁאֵין שׁוּם טֻמְאָה וְלִכְלוּךְ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּנֶגְדָּהּ, כִּי כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַגִּלּוּלִים הִיא שׁוֹטֶפֶת אוֹתָם וּמְבַטֶּלֶת אוֹתָם בְּרֶגַע קַלָּה רַק שֶׁהָעִקָּר – שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה, כִּי אַחַר־כָּךְ הֵם חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִבְרֹחַ אֶל הַתּוֹרָה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְזֶה בְּחִינַת קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה, קָבַעְתָּ דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם כִּי אִם אֵיזֶה עִתִּים וְשָׁעוֹת, עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה אֵלּוּ הָעִתִּים וְהַשָּׁעוֹת בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר! כְּדֵי שֶׁיִּבְרַח בְּכָל פַּעַם לִמְקוֹר מַיִם הַחַיִּים, הַמְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת, הֲלָכָה ה’, אוֹת ג):
ג. יֵשׁ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שְׁעָרִים יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג, וְהַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים נֶאֱמַר עָלָיו: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, כִּי הוּא בְּחִינַת בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יֵשׁ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּכְשֶׁלֵּב הָאָדָם בּוֹעֵר אֲפִלּוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה חוּץ מֵהַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּמַדְרֵגָה שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת שֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהִיא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְאָז רִבּוּי הָאוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הַטֻּמְאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִפֹּל לְגַמְרֵי לְהַהֶפֶךְ מַמָּשׁ, לִבְחִינַת הַחֲמִימוּת דְּסִטְרָא־ אַחֲרֳא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּבְעֵרַת הַלֵּב בְּיוֹתֵר לְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְזֶה בְּחִינַת: יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָעֲלִיָּה הוּא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, עַל כֵּן גַּם הַיְרִידָה – עַד הַתְּהוֹם, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת: פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׁם וְנָפַל וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת: אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מְקָרְרִין שְׁנֵי מִינֵי חֲמִימוּת הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מְצַמְצְמִין הָאוֹר שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים וּמַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ הֶאָרָה גְּדוֹלָה לָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם, הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, וְכֵן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, וַאֲזַי מִמֵּילָא בְּטֵלִין כָּל הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁיְּנִיקָתָם מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁלָּהֶם, וְאָז נִתְבָּרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְנִכְלָלִין בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, כִּי עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, וְאָז נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת מֵאָה שְׁעָרִים, בְּחִינַת מֵאָה בְּרָכוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים ( הִלְכוֹת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, הֲלָכָה ג’, אוֹת ד, ז־ח):
ד. עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הָיָה, שֶׁלֹּא כָּלְלוּ בְּחִינַת לַמְדָן וְצַדִּיק, יַחַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל הַלּוֹמְדִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הוּא רַק הַלִּמּוּד בְּעַצְמוֹ, וְאֵין צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים וּלְתַקֵּן מַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל, וּלְבַסּוֹף זֶה וָזֶה לֹא עָלְתָה בְּיָדָם, כִּי אַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכִין גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה אַחֲרֵי גֵּוָם, כַּמָּצוּי, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁבִּימֵי נְעוּרֵיהֶם עָסְקוּ בַּתּוֹרָה קְצָת וְאַחַר־כָּךְ פָּרְקוּ עֹל תּוֹרָה לְגַמְרֵי וְגַם קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם יוֹתֵר מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וְכָל זֶה – מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עַל תִּקּוּן מַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל וְלֹא הִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאָמְרוּ שֶׁעִקָּר הוּא הַלִּמּוּד, וּלְבַסּוֹף זֶה וְזֶה לֹא נִתְקַיְּמוּ בְּיָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר תִּקּוּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת צַדִּיק, וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּחִינַת לַמְדָן מִבְּחִינַת צַדִּיק הוּא בְּחִינַת אַחֵר, שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כִּי תַּכְלִית תּוֹרָה – תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְשֶׁהַלַּמְדָן כָּפוּף לְהַצַּדִּיק, אֲזַי זוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ כָּפוּף תַּחְתָּיו, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי: לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין בְּחִינַת לַמְדָן לִבְחִינַת צַדִּיק, כִּי עִקַּר צִיּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן: זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד’, אוֹת כ”ג):