יִרְאָה וַעֲבוֹדָה

א. כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד מְאֹד, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לְשַׁבְּרָם – צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִמּוֹ, וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְשַׁבֵּר, לֹא הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגָרֶה בּוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, רַק אַדְּרַבָּא, יֵדַע מִזֶּה, שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד בְּשָׁרְשָׁהּ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו כָּל כָּךְ, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה אֲמִתִּית לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְרָשָׁע גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַקְטִין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה, רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁנַּפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה וּגְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר תְּלוּיִים בָּהּ, כִּי אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן נַפְשׁוֹת בַּעֲלֵי־תּוֹרָה, וּבִפְרָט אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – הַנְּשָׁמָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן הָאָדָם הַבַּר־שֵׂכֶל, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְבַל יְאַבֵּד אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת מְאֹד הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ, עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ’, וְיִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת מִן הָעֹשֶׁק וְהַתְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר – עַל־יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם, שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם וְלוֹמַר בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַפְשׁוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ג’ אוֹת ד־ה):

ב. עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין, שֶׁבְּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ – מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, וּמַצְלִיחִין בְּיָדוֹ מִלְּמַעְלָה שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ, הֵן לְטוֹב אוֹ לְרַע, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל – עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ טוֹעִין וְסוֹבְרִין, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי וּמָסַר בְּיַד הָאָדָם הַכֹּל כְּפִי נְטִיַּת רְצוֹנוֹ, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ וְהַפְּרִישׁוּת, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יִפְגֹּם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה בְּאֵין סוֹמֵךְ, אֲבָל מִי שֶׁנְּטִיַּת רְצוֹנוֹ הוּא לֵילֵךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, אֲזַי לֹא יַזִּיק לוֹ שׁוּם פְּגָם כְּלָל, אַדְּרַבָּא וְכוּ’, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רְאָיוֹת עַל סְבָרוֹת אֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְטָעוּת כָּאֵלּוּ יֵשׁ הַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת, כִּי יֵשׁ סְבָרוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת אֲפִלּוּ אֵצֶל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִין בְּדַקּוּת גָּדוֹל מִסְּבָרוֹת הָרָעוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם אֶפִּיקוֹרְסוּת גְּמוּרָה, כַּמּוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל, וּבֶאֱמֶת אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וְכוּ’, כִּי בְּוַדַּאי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל אָדָם יַעֲשֶׂה רַק טוֹב וְיִהְיֶה בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה וְיַפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בִּלְבַד מִן הַמּוֹתָרוֹת, אֶלָּא גַּם בְּהֶכְרֵחִיּוּת יְמַעֵט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ, וְרַק בָּזֶה חָפֵץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם עִם הָרְשָׁעִים גּוֹמֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַלֹּאת רְצוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הַבִּיט אֶל עָמָל לֹא יוּכַל כְּלָל, וְהָרְשָׁעִים הֵם כְּמַשָּׂא עַל פָּנָיו, כִּבְיָכוֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמַה שֶּׁמְּמַלֵּא גַּם רְצוֹנָם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה, כִּי אִם לָאו – תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, אֲשֶׁר אֵין זֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הַמַּשְׂכִּיל, הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יִרְאֶה וְיָבִין הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים, שֶׁהַצְלָחָתָם לָנֶצַח, וּבֵין הַצְלָחַת רְשָׁעִים, שֶׁהִיא רַק לְפִי שָׁעָה בְּחִינַת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ’ לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, וְגַם זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה’, אוֹת ע”ט, פ”ב):

ג. יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחַר דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לָמָה הִרְבָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁקָּשֶׁה לְקַיְּמָם, וּלְפִי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת הָיָה יוֹתֵר זְכוּת לָהֶם אִם הָיָה רַק מִצְווֹת מֻעָטִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הָאָדָם הוּא, שֶׁיְּשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֲפִלּוּ צַד רְשִׁימָה מִשּׁוּם תַּאֲוָה, אֲפִלּוּ שֶׁל הֶתֵּר, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּהְיֶה זַכִּים וּנְקִיִּים וּקְדוֹשִׁים לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת, כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מַרְבָּה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר מִכָּל עִנְיְנֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵיךְ שֶׁחָפְרוּ בְּאֵרוֹת, וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר הִצִּיג אֶת הַמַּקְלוֹת בָּרְהָטִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּל זֶה – לְגַלּוֹת לָנוּ גְּדֻלַּת מַעֲלָתָם וּקְדֻשָּׁתָם, שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם, וּבְכָל תְּנוּעָה הָיָה לָהֶם סוֹדוֹת נוֹרָאִים, רָזִין דְּרָזִין, וְכָל זֶה – לְהָעִיר אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נְטַהֵר וּנְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ גַּם בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וְעִסְקֵי חֹל, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לָבוֹא לְאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִמַּעֲלוֹת קְדֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, כִּי הַבְּחִירָה – חָפְשִׁית בְּכָל דּוֹר, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין דּוֹר, שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְכוּ’, וְעַל כֵּן מָצִינוּ גַּם בְּדוֹרוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בְּכָל עִסְקֵי חֹל, וְכַמְפֻרְסָם הַרְבֵּה סִפּוּרִים כָּאֵלֶּה מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַד הֵנָּה, וְעַל כֵּן, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא לְזַכֵּךְ אֶת עַצְמָם בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה מִכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם – עַל כֵּן בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁהִרְבָּה לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה גַּם לָנוּ כֹּחַ לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֵלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי־זֶה. וְכָל זֶה הוּא לְאוֹתָן שֶׁזּוֹכִין לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הוּא הוּא גַּם כֵּן טוֹבָה אֵלָיו מַה שֶּׁיֵּשׁ הַרְבֵּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִזְדַּכֵּךְ בְּוַדַּאי, כִּי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁמְּקַיֵּם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתָם לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּהַטֻּמְאָה וְהַתַּאֲווֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם וּמְעוֹרְרָם לִתְשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם, וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר נִמְצְאוּ הַרְבֵּה בַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, אַשְׁרֵי לָהֶם וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּחַיָּיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן סוֹף כָּל סוֹף יִזְדַּכֵּךְ בְּוַדַּאי, וְעִקַּר הַזִּכּוּךְ יִהְיֶה עַל־יְדֵי הַטּוֹב וְהַמִּצְווֹת, שֶׁזָּכָה לַחֲטֹף בָּעוֹלָם הַזֶּה דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְגַם כִּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנִּפְלָאִים בְּמַעֲלָה, שֶׁזָּכוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁזִּכְּכוּ עַצְמָן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בְּכָל עִסְקֵי חֹל, עַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ גַם כֵּן מֵחֹל לְקֹדֶשׁ וּמִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמַאֲמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה: רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת – לְזַכּוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ מְזֻכָּכִים לְגַמְרֵי, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת סִימָנֵי דָּגִים, הֲלָכָה ד’, אוֹת ג):

ד. כָּל הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת הֵם רַק מֵחֲמַת גֵּאוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְהָאָדָם כְּאִלּוּ רַבִּים יָמָיו וּכְאִלּוּ יֵשׁ לוֹ קְבִיעוּת בְּעוֹלָמוֹ, וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע, שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם זֶה הַיּוֹם לְבַד שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת ט”ז):