א. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים, הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר – בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, וְעַל כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב: וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת, הֲלָכָה ה’, אוֹת מ”ז):
ב. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד, וְזֶה בְּחִינַת: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הִלְכוֹת כְּלֵי הַיַּיִן, הֲלָכָה א’, אוֹת ו’):
ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וְהַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְגוֹ’, עַל הָאֲדָמָה. וּבְחוּץ־לָאָרֶץ אֵין שׁוּם חִיּוּת כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וּמִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְקוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כִּי הֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה עִקַּר חִיּוּתֵנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת (הִלְכוֹת סֵפֶר־תּוֹרָה, הֲלָכָה ד’, אוֹת י”ז):
ד. יְרוּשָׁלַיִם הִיא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה וּבוּשָׁה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ב’, אוֹת ד):
ה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ מִתְחַנְּנִים כָּל כָּךְ שָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִשָּׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם תְּפִלָּה וּצְעָקָה נֶאֱבֶדֶת, אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כִּי בְּכָל צְעָקָה וּתְפִלָּה כּוֹבְשִׁין אֵיזֶה חֵלֶק וּנְקֻדָּה מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁכָּבַשְׁנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, וְאָז נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא פָּגוּם מְאֹד, וְאֵין לוֹ כֹּחַ בְּצַעֲקָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִכְבּשׁ אֵיזֶה נְקֻדָּה וְחֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צַעֲקָתוֹ פּוֹעֵל הַרְבֵּה, כִּי הוּא בְּחִינַת מְחָאָה, הַמְבֹאָר בְּדִין חֶזְקַת קַרְקָעוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹחֶה, אָז אֵין חֶזְקַת הַמַּחֲזִיק מוֹעֶלֶת כְּלוּם, עַל כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם גָּזְלוּ מֵאִתָּנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אַרְצֵנוּ וְנַחֲלָתֵנוּ, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיאָהּ מֵאִתָּם מֵחֲמַת פְּגַם מַעֲשֵׂינוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וְצוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ, כִּי הִיא נַחֲלָתֵנוּ, וּבָזֶה אָנוּ עוֹשִׂין מְחָאָה לְהַסִּטְרָא־אֲחַרָא, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֵין חֶזְקָתָם[ חֲזָקָה כְּלָל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וְסוֹף כָּל סוֹף נוֹצִיא אוֹתָהּ מִיָּדָם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (הִלְכוֹת חֶזְקַת מִטַּלְטְלִין, הֲלָכָה ה’, אוֹת י”ב):
ו. הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד וּמוֹעִיל הַרְבֵּה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. גַּם מְסֻגָּל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּבְחִינַת: צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אֶרֶץ וְכוּ’. עַיֵּן פְּנִים, וְ”יְמֵי מוֹהֲרַנ”ת” בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת”, הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה, הֲלָכָה ד’, אוֹת ו, וּבְהִלְכוֹת דְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בִּסְעֻדָּה, הֲלָכָה ד’, אוֹת ו – וְתָבִין יוֹתֵר):
