הִתְחַזְּקוּת

א. מַה שֶּׁרֹב בְּנֵי־אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים, שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וְקָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, כְּמַרְגָּלָא בְּפוּמָא דֶּאֱנָשֵׁי לוֹמַר, כְּשֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִישׁ צַדִּיק אוֹ מֵאִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת, וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַךְ אַחַר־כָּךְ תֵּכֶף אוֹמְרִים: מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לְזֶה הָאִישׁ צַדִּיק וְכוּ’, כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו, כְּאִלּוּ צִדְקַת הַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלְדוֹתָם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק הוּא רַק עַל־יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְהִתְגַּבֵּר וְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, וְלֹא הִנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן, וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, וְכָל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כִּי הַבְּחִירָה – חָפְשִׁית, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת עִנְיַן הַטָּעוּת הַזֶּה, שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם מִתְגַּבְּרִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁנֶּחְלַף הַבֶּן־מֶלֶךְ לְבֶן הָעֶבֶד, כַּמְבֹאָר בְּ”סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת”, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל וְהָלַךְ בִּדְרָכִים לֹא טוֹבִים, עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אוֹ בֶּן הָעֶבֶד, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל־דָּבָר מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָם, כְּאִלּוּ נַפְשָׁם אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי הַיֵּצֶר, כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים, וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, אַךְ הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם, וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד, עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ – אַשְׁרֵי לָהֶם – וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ג’, אוֹת ו):

ב. כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן אִם כְּבָר נִכְשַׁל, חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר לְבַל יִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וְאוֹמְרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר עוֹד, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת תַּאֲוָתָם וְיִצְרָם הָרָע, שֶׁמְּבַקְּשִׁים תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ אַחֲרֵי תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַתּוֹאֲנוֹת וְהָעֲלִילוֹת, שֶׁהַבַּעַל־דָּבָר מוֹצֵא לְכָל אָדָם, רַבּוּ מִסְּפֹר, וּלְכָל אֶחָד מוֹצֵא עֲלִילוֹת מְיֻחָדוֹת, רֻבָּם עַל־יְדֵי חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּמְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים וְכוּ’, אַךְ אַף־עַל־ פִּי־כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ מְאֹד עַל זֶה, כִּי יוֹדֵעַ, שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן, וְעַל כֵּן מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַטּוֹב בְּכָל פַּעַם וּמִתְעוֹרֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ בְּשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוֹצֵא לְעַצְמוֹ עֲלִילָה וּפְטוּר כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַל־יְדֵי הַתַּחְבּוּלָה הַנַּ”ל שֶׁל הַבַּעַל־דָּבָר, שֶׁמַּפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם וּמַרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָפַס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רוֹאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁכְּבָר חָתַר כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַל אַחַר־כָּךְ, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנָּפַל, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, וְעַל כֵּן הוּא פָּטוּר כְּבָר בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מִלַּחֲתֹר עוֹד חֲתִירוֹת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הָרַעְיוֹנִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂה־בַּעַל־דָּבָר, שֶׁמּוֹצֵא לוֹ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ מְאֹד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל־דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם, אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל עֵת, וְלֹא הִנִּיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְהוֹלִיד אֶת שֵׁת, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן כָּל יָמָיו צַדִּיק וְחָסִיד וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא הָיָה מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן, בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה מְאֹד הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר גַּם לַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, וּכְמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם גַּם עַכְשָׁו, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, בְּכָל אֲשֶׁר עָלָיו, וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם וְכוּ’, וְאָז מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה, בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, וּמַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִגְמֹר הַתִּקּוּן, יִהְיֶה בָּטוּחַ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת לְהַשֵּׁם בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי וּלְהַרְבּוֹת בִּצְעָקָה וּבַקָּשָׁה וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עִם הַשֵּׁם הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְכוּ’ (הִלְכוֹת פֶּסַח, הֲלָכָה ט’, אוֹת כ”א):

ג. כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל אָדָם – שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם, וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים וְכוּ’. וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ, גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי גַּם זֶה מַעֲשֵׂה־בַּעַל־דָּבָר, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ: אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּבַלְבֵּל דַּעַת הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין הַכֹּל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְכֵן בִּתְהִלִּים נֶאֱמַר: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְהַכְּלָל – שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ – עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד’, אוֹת י”ב):

ד. בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִסִּטְרָא אַחֲרָא, הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְזֶה בְּחִינַת: בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ, וְכֵן בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים “וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ” וְכוּ’, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִם הָאָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ וּמוֹשִׁיעַ בְּכָל יוֹם. עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גָּדְלָה הַיְשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ הַיּוֹם, אִם יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ (שָׁם, אוֹת י”ד):

ה. צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מִכָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת רִבּוּי הַיִּסּוּרִין וְהַתְּלָאוֹת וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאִם יִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת, יִרְאֶה, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלָיו הֵם בְּחֶסֶד גָּדוֹל, וְלֹא בָּאוּ עָלָיו לְרַחֵק אוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, לְקָרֵב אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה וְלִפְדּוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֳנָשִׁים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וּלְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבִפְרָט שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָן יְכוֹלִים לִמְצֹא בָּהֶם הַרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחִינַת: בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן יֵשׁ מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֹצֶם רִבּוּי פְּגָמָיו, שֶׁנִּתְרַחֵק עַל יָדָם מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יָכוֹל לַחֲטֹף תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְלִזְכּוֹת לְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ מְאֹד בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וְיֵדַע וְיַאֲמִין, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְאִם יֹאמַר: הָאֱמֶת – שֶׁהַיִּסּוּרִים בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים, וְגַם יֵשׁ בִּי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת עֲדַיִן, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁרִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים גָּבְרוּ עָלָיו כָּל כָּךְ, עַד שֶׁקָּשֶׁה לִי לִסְבֹּל גַּם מְעַט הַיִּסּוּרִין וְכֵן עֹצֶם הַקַּטְנוּת וַחֲלִישַׁת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי מֵרִבּוּי פְּגָמַי וְקִלְקוּלַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיִסְתַּכֵּל עַל הַחֲסָדִים וְהַהַרְחָבוֹת וְכֵן עַל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל עַל כָּל פָּנִים לְחַזֵּק לְבָבוֹ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְיַצִּיל אוֹתוֹ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וְיִמְחַל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו וִיזַכֵּהוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה (הִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָה, הֲלָכָה ד’, אוֹת יג):