א. מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה, צָרִיךְ דַּיְקָא לִמְצֹא זְכוּת בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר טָהֳרָתוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא, וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה א’, אוֹת י”ב):
ב. עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לָשׁוּב מִגַּדְלוּת, שֶׁמִּזֶּה בָּאִים כָּל הַחֲטָאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת וְלֵב נִשְׁבָּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל הַחֲטָאִים וְנִתְבַּטְּלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם שַׁחֲרִית, הֲלָכָה ג’, אוֹת ה):
ג. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעַל עָווֹן הֶחָמוּר הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, וּבֶאֱמֶת כָּךְ רָאוּי לוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ב’, אוֹת י”א):
ד. אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ עַל פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְכֵן עַל אֵלּוּ שֶׁמְּבֹאָר בַּמִּקְרָא: כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה רְשָׁעִים, שֶׁפָּגְמוּ בְּטִפֵּי הַמֹּחַ וְכָפְרוּ בָּעִקָּר וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְקַבְּלוּ בִּתְשׁוּבָה. רַק מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ כָּל כָּךְ, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִצְטָרֵף וּלְהִתְנַסּוֹת וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל הַהִתְרַחֲקוּת הַזֹּאת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין עָלָיו שֶׁאֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, וּכְשֶׁהוּא פֶּתִי וְסָכָל וְאֵינוֹ מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מוֹצֵא פְּטוּר לְעַצְמוֹ לְהִתְרַחֵק מִן הַתְּשׁוּבָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִכְתַּב עָלָיו שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל מִי שֶׁחוֹשֵׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת דְּרָכָיו, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ וּמַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁמּוֹצֵא וְרוֹאֶה שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר, הוּא מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר וְצוֹעֵק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹתֵר מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִכְתַּב עָלָיו שֶׁאֵינוֹ מִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צוֹעֵק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ עַד שֶׁמְּרַחֲקִין אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁרָאוּי לְהַרְחִיקֵנִי מִגֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁלִּי, וּבְוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַכֹּל אֱמֶת וְיַצִּיב, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁיֵּשׁ חַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּכוֹל לְקָרְבֵנוּ גַּם כֵּן בְּרַחֲמִים וּלְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעַצְמָן: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל הַהִתְרַחֲקוּת כָּל כָּךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְנִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל הַהִתְרַחֲקוּת, וְזֶה בְּחִינַת: הִתְרַחֲקוּת – תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת (שָׁם, הֲלָכָה ד’, אוֹת ד):
ה. עִקַּר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים הֵם בִּבְחִינַת הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַתְוָן, שֶׁמַּמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, לְמָקוֹם שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכוּ’, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כַּיָּדוּעַ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל הַשֵּׁם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁיַּרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל צְעָקוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ וִיתַּקְּנוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב, וּבְוַדַּאי הוּא עֵצָה גְּדוֹלָה וְקַלָּה, שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִין לְקַיְּמָהּ, כִּי יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ, שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ מְאֹד מְאֹד בְּתַעֲנִיתִים רַבִּים וּבְסִגּוּפִים קָשִׁים וַעֲצוּמִים מְאֹד וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עֲדַיִן עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא יַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל לְעוֹלָם וִיחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים עַל כָּל פָּנִים תָּמִיד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּצְעָקוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַךְ הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם לְמָנְעוֹ גַּם מִזֶּה, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ עוֹסֵק בִּשְׁלֵמוּת אֲפִלּוּ בְּעֵצָה קַלָּה הַזֹּאת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הָאֱמֶת, כִּי לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְאֵין הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ לְבַד, רַק הַכֹּל בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם וּבִישׁוּעָתוֹ, וְהַדְּאָגוֹת וְהַטְּרָדוֹת אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל לְפַרְנָסָה, אַדְּרַבָּא, מַזִּיקִים הַרְבֵּה לַפַּרְנָסָה, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַבַּעַל מְלָאכָה וָעֵסֶק יָכוֹל לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בַּיּוֹם לַעֲסֹק בָּהֶם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּב בְּוַדַּאי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (הִלְכוֹת קְרִיאַת־ שְׁמַע, הֲלָכָה ה’, אוֹת י”ד):
ו. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה – לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶאֱבָדִים וְנִדָּחִים, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבִפְרָט אִם כְּבָר חָטָא וּפָגַם כְּפִי מַה שֶּׁפָּגַם, וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חָזַר וְאִבֵּד בְּעַצְמוֹ אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה, וְצָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵיהֶם, וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׁ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא, כִּי: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל הָעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׁבְתָּ עַד הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ וְכוּ’, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְכוּ’, וּכְתִיב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ וְכוּ’, כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מֵחֲמַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה כְּשֶׂה אוֹבֵד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹתָיו, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל וְאִם יְבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׁ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִמְצֹא עֲדַיִן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ כְּבָר מָצָא הַרְבֵּה, כִּי אֵין שׁוּם יְגִיעָה וּבַקָּשָׁה נֶאֱבָד כְּלָל, וּבְוַדַּאי מָצָא כְּבָר הַרְבֵּה עַל־יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר וְעַל־יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל מַה שֶּׁמָּצָא,, וְנִדְמֶה לוֹ, שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָא כְּלוּם וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמִקֶּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבְּוַדַּאי מָצָא הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין, תַּאֲמִין דַּיְקָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין רוֹאִין מַה שֶּׁמָּצָא (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ה’, אוֹת א):
ז. עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא, שֶׁיָּשׁוּב בְּכָל פַּעַם מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁנִּלְכַּד בָּהֶם לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּבְחִינַת: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וַיָשֹׁב אֶל הַשֵּׁם. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, לָשׁוּב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם נִתְעָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ שֶׁיַּאֲמִין, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁמְּנַתֵּק עַצְמוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵרַע לְטוֹב הוּא יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ וְכוּ’, וְעִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה ז’, אוֹת ב, צ”א):
ח. עִנְיַן מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל פְּגַם הַבְּרִית אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן מְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁגַּם עַל זֶה מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ, שֶׁיַּשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ’ (הִלְכוֹת נִדָּה, הֲלָכָה ב’, אוֹת י”א):
ט. עִקַּר כָּל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת גָּזֵל, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָאָדָם דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּזֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי אֵין הַיֵּצֶר הָרָע מָצוּי אֶלָּא לִשְׁעָתוֹ, וְאִם יַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן בְּשָׁעָה קַלָּה, אֲזַי אַחַר־כָּךְ מִמֵּילָא יִתְבַּטֵּל וְיֵלֵךְ מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הָרָע, עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁאֵינָם דּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּתְפִלָּתָם, וּמִתְפַּלְּלִים רַק בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. גַּם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִם הַמַּטֵּה־עֹז שֶׁלָּהֶם, כִּי אִם בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. גַּם כִּי עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מִתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם הַמּוֹנְעִים, כִּי בְּנֵי־אָדָם הֵם לִפְעָמִים מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מְאֹד יוֹתֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתִּקּוּנִים, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמּוֹנְעִים אוֹ לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם עַל כָּל פָּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת גְּזֵלָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת יז):
י. יֵשׁ שֶׁפָּגַם וְחָטָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת גָּזַל אֶת הָרַבִּים, שֶׁהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ נוֹגְעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי כָּל תִּקּוּנוֹ – לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: גָּזַל אֶת הָרַבִּים – יַעֲשֶׂה מֵהֶן צָרְכֵי רַבִּים, וְעִקַּר צָרְכֵי רַבִּים הוּא לְזַכּוֹתָם לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּהַמְשָׁכַת חִדּוּשֵׁי־תּוֹרָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁנִּמְשְׁכוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתִּקּוּנִים, עַד שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וּצְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם, הֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּסַיַּע בְּמָמוֹנוֹ לְהָעוֹסְקִים בָּזֶה, הֵן בְּגוּפוֹ, הֵן בִּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים בְּחִינַת צָרְכֵי רַבִּים, וְזֶהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים כַּנַּ”ל (שָׁם, אוֹת יח):
יא. מַה שֶּׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל פְּגַם הַבְּרִית אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת יוּכַל לְהִתָּקֵן גַּם עָווֹן זֶה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמַּמְשֶׁכֶת הַמְתָּקָה מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה (הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲלָכָה א, אוֹת י):
