א. עִקַּר הַטָּהֳרָה מִפְּגַם בְּרִית הוּא עַל־יְדֵי טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם, שֶׁכָּל אָדָם אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְבַל תֵּצֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחוּץ כְּלָל, כִּי צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה – בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הֻרְגְּלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לָצֵאת לַחוּץ הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּיָדוֹ לְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְהוּא כְּמוֹ סוּס שֶׁיּוֹצֵא מֵהַדֶּרֶךְ, שֶׁיְּכוֹלִין לְתָפְסוֹ בָּאַפְסָר בְּעַל־כָּרְחוֹ לְהַטּוֹתוֹ לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת יַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל כֵּן אִם יַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְטוֹבָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּדָּחֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ הַחִיצוֹנָה וְכָל הַהִרְהוּרִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת יַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר וְלַחֲזֹר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל פַּעַם, כִּי הַרְבֵּה נִלְכְּדוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, בַּמֶּה שֶּׁנִּלְכְּדוּ, וְכָל זֶה – מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ אֵין מַחֲשַׁבְתָּם בְּיָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם תָּמִיד, עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַמֹּחַ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה לְבַל יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יָצָא כְּמוֹ שֶׁיָּצָא, בְּקַל יְכוֹלִין לְהַחֲזִירוֹ עַל־יְדֵי חוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיַּתְחִיל כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת טוֹבָה וּכְשֵׁרָה, תִּהְיֶה נִדְחֶה הַמַּחֲשָׁבָה רִאשׁוֹנָה מִמֵּילָא (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ו’, אוֹת ל”ב):
ב. עִקַּר הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִשְׁחָת וְנִפְגָּם הַדַּעַת, עַד שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי־זֶה לְכָל בִּלְבּוּלֵי וְעִרְבּוּבֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת, וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן. וּכְשֶׁבִּלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת מִתְגַּבְּרִים, בִּפְרָטֵי בִּלְבּוּלִים וְהִרְהוּרֵי נִאוּף בְּעַצְמָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, זֶה בְּחִינַת מַבּוּל מַמָּשׁ, שֶׁרוֹצִים לְהַטִּיף אֶת הָאָדָם מַמָּשׁ וּלְהַאֲבִידוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּאֲשֶׁר יוֹדְעִים רֹב בְּנֵי־אָדָם כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּעִנְיָן זֶה, וְהַכֹּל – עַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה. וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, אֲשֶׁר נִצּוֹלִין מִמֵּימֵי הַמַּבּוּל הַשּׁוֹטְפִין כָּל כָּךְ אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל־דָּבָר לְהַתִּיז קְצָת מִמֵּי הַמַּבּוּל גַּם עֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה הַמַּבּוּל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתִּיזוּ לְתוֹכָהּ קְצָת, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צָעַק עַל זֶה בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת בִּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחִינַת: עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד וְגוֹ’, רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים וְגוֹ’, וְכֵן: אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְגוֹ’ וְכָמוֹהוּ רַבִּים, וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת נִקְרָאִים מְצוּלוֹת יָם, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, כְּמוֹ־כֵן נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁתָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי מֵימֵי הַמַּבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת בֵּית־הַכְּנֶסֶת, הֲלָכָה ה’, אוֹת כ”ג־כ”ד)
ג. אֵין לְאָדָם לַחֲשֹׁב כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כִּי אֲפִלּוּ בְּכָל רֶגַע נַעֲשִׂים שִׁנּוּיִים נִפְלָאִים מְאֹד מְאֹד לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וְאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת הַשֵּׁם הִיא תָקוּם. וּכְתִיב: אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם, וְכַיּוֹצֵא פְּסוּקִים הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם טָרוּד בְּדַאֲגוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וּפִתְאֹם בָּאִים עָלָיו צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל לַחֲשֹׁב וְלִדְאֹג עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה וְכֵן לִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְחֶסֶד הַשֵּׁם מָלְאָה הָאָרֶץ, וְעַל כֵּן עַל־פִּי־רֹב מִתְחַדְּשִׁין עַל הָאָדָם יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים נִפְלָאִים פִּתְאֹם, מַה שֶּׁלֹּא עָלוּ גַּם כֵּן עַל דַּעְתָּם כְּלָל עַל כֵּן מַה יִּתְרוֹן לְהָאָדָם עַל רִבּוּי מַחְשְׁבוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְצָרִיךְ רַק לִתְלוֹת עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַךְ לֵאלקִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי, וּכְתִיב: גֹּל אֶל הַשֵּׁם מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ וּכְתִיב: הַשְׁלֵךְ עַל הַשֵּׁם יְהָבְךָ וְכוּ’ (הִלְכוֹת מַתָּנָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת ל”ב):
