א. בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, אֵיךְ שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אוֹ הַמַּדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִבּוֹ הוֹמֶה וּמְיַחֵל תָּמִיד בְּכָל מֵעָיו וּבְכָל אֵיבָרָיו הַפְּנִימִיִּים שֶׁלּוֹ לִגְמֹר וְלַעֲשוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, לְבָאֵר דְּרָכִים וְעֵצוֹת אֵיךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבַטֵּל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל סְפֵקֵי דִּינִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְהָעִקָּר – לְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, הַמְּבִיאִים לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה’ אוֹת ל”ז):
ב. בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ, שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן אֵין לָנוּ עַתָּה שׁוּם חִיּוּת, כִּי אִם הַתִּקְוָה וְהַתּוֹחֶלֶת וְהָרָצוֹן הֶחָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת: מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה כְּבָר לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁפָּעֲלָה הַרְבֵּה וּבִטְּלָה אוֹתָנוּ מִכַּמָּה קְדֻשּׁוֹת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל־יְדֵי חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעֹל הַגָּלוּת וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הוֹעִילָה כְּלוּם, כִּי עֲדַיִן הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּנוּ חֲזָקִים וְתַקִּיפִים מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה חָזָק מְאֹד, אָז בְּוַדַּאי לֹא יוֹעִילוּ עִם כָּל הַהֲסָתוֹת וְהַפִּתּוּיִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת כִּי כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ מֵחֲמַת תֹּקֶף הָרָצוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת חַלָּה, שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל תּוֹרַת חַלָּה כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, דְּעַל־יְדֵי מִצְוַת חַלָּה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֲכִילָה, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת חַלָּה, מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְקִוּוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְגַעְגּוּעִים, וְרַק זֶה נִשְׁאַר לָנוּ בְּגָלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ, וְעַל כֵּן חַלָּה אֵין לָהּ שִׁעוּר מִדְּאוֹרַיְתָא, כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא בִּבְחִינַת אֵין שִׁעוּר, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד וְלִכְבֹּשׁ כָּל הַמִּלְחָמוֹת מִצְוָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִלָּחֵם בְּזֶה הָעוֹלָם עִם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד מִכָּל צַד וְרוֹצִים לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם גַּם מֵהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד וְלִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן וְלִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה, כִּי זֶה נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוּכַל לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (הִלְכוֹת פִּדְיוֹן בְּכוֹר, הֲלָכָה ה’, אוֹת כ”ו, כ”ז, ל’, ל”ב):
ג. כָּל הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עִקַּר יְנִיקָתָם מִכִּסּוּפִין וַהֲבָלִים רָעִים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת לֹא טוֹבִים, שֶׁהֵם הֵם הַמַּזִּיקִין, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הֵם מַזִּיקִין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי הוֹלְכִים וּמְעוֹרְרִים אֶת בְּנֵי־אָדָם לְרַע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתָהּ וּבִטּוּלָהּ הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת טוֹבִים, שֶׁמְּעוֹרְרִין הָעוֹלָם לְטוֹב, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְבַטְּלִים כָּל הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא בִּבְחִינַת: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ’, כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד’, אוֹת כ”ב):
ד. צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד לִבְלִי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר רַע שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַבָּאִים עַל לִבּוֹ, רַק יַהֲפֹךְ הַדָּבָר וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בְּפִיו תָּמִיד כִּסּוּפִין טוֹבִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, וְנַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבִים, שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְגַּלְגְּלִים בָּעוֹלָם וּמְעוֹרְרִים כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ (שָׁם, אוֹת כ”ט):
