א. תְּפִלִּין נִכְתָּבִין עַל עוֹר בְּהֵמָה – זֶה בְּחִינַת בְּנֵי־אָדָם, שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת כְּאָדָם וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה, שֶׁצְּרִיכִין לָשׂוּם עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת כְּלָל וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה, וַאֲזַי נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ עַל־יְדֵי־זֶה וְנִפְשָׁט עַקְמִימוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, כִּי כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַקְמִימוּת בְּלִבּוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַקְמִימוּת הַרְבֵּה בְּלִבּוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת כְּלָל, וְיֵלֵךְ רַק בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת לְבַד, וַאֲזַי זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד וּלְפַשֵּׁט עַקְמִימוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ד’, אוֹת ו):
ב. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ – לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹ. בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת: בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּה הַדִּין מִתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם וְרוֹצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִנְהֹג הָעוֹלָם בִּבְחִינָה זֹאת, וּמִשָּׁם מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם תֵּכֶף וּמַקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ, שֶׁמְּסַיֵּעַ לְהָאָדָם בְּכָל יוֹם לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מִמִּדַּת הַדִּין וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דְּרַשִׁ”י, שֶׁהַחֲסָדִים קוֹדְמִין לִגְבוּרוֹת, וְזֶה בְּחִינַת: הִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים וְשִׁתֵּף לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהַנְהָגָה וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין, שֶׁהַכֹּל מַנִּיחִין, הֵם שֶׁל רַשִׁ”י כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין צְרִיכִין סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּהֶם כְּמוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, הַיְנוּ בְּמִדַּת הַדִּין, וְהֵם עוֹמְדִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מִמִּדַּת הַדִּין הַנַּ”ל, וְנִשְׁאָרִים עַל עָמְדָם, וְהֵם מַמְתִּיקִין הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מַאֲמִינִים וְיוֹדְעִים, שֶׁהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָן הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת הֵם זוֹכִים לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַנֶּאֱמַר עַל מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִין בְּיוֹתֵר, וְשָׁם הַגְּבוּרוֹת קוֹדְמִין לַחֲסָדִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁעָלָה בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, בְּחִינַת הַנְהָגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הַנַּ”ל וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם גַּם כֵּן, כִּי כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ מֵהַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, וְעַל כֵּן עִקַּר תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם עַל־יְדֵי תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל, הָעוֹלִים לִבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּין וּמַמְתִּיקִין הַכֹּל בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ כֹּחַ עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם (שָׁם, הֲלָכָה ה’, אוֹת כ”ז־כ”ח):
ג. עַכְשָׁו, בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, בְּסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁהַגָּלוּת וְהַבַּעַל־דָּבָר וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִין מְאֹד, וְהָעִקָּר מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד הָאֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְגַּבְּרוּת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵדָה, חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ”ל, וְעַל כֵּן אֵין כֹּחַ לַעֲמֹד עַכְשָׁו כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַנַּ”ל, שֶׁיְּכוֹלִין לִכָּנֵס לְשָׁם, לְתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וּלְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל, כְּדֵי לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהֶם לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהִתְגַּבֵּר עַכְשָׁו מְאֹד, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם (שָׁם, אוֹת כ”ט):
