א. בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים וְלִתֵּן לָהֶם כָּל טוּב בְּעַצְמוֹ, אַךְ עִקַּר מִצְוַת הַצְּדָקָה הִיא מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן כְּבָר בְּיַד הֶעָשִׁיר, וּבְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא מִתְגַּבֵּר בִּבְחִירָתוֹ וְנוֹתֵן מִכִּיסוֹ לִצְדָקָה, זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבֶּן־אָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה יַמְשִׁיךְ לָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁנּוֹתֵן לְהֶעָנִי בִּבְחִירָתוֹ, וּבְכָל זֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה’, אוֹת צ”א):
ב. הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הוֹלְכֵי דְּרָכִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כִּי עִקַּר יְדִיעַת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹרוֹת בְּפֵרוּשׁ, כִּי אִם בְּרֶמֶז בִּבְחִינַת: אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל הַמְּבוּכוֹת וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּהֲלִיכַת הַדְּרָכִים, אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּעִנְיַן דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהֵיכָן יִפְנֶה לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, כִּי אִם בְּרֶמֶז, שֶׁמְּרַמְּזִין לָאָדָם בְּכָל עֵת בְּדֶרֶךְ זוּ יֵלֵךְ; וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה בְּחִינַת: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הוֹדָאָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת ה):
ג. מַעֲלַת מִצְוַת הַצְּדָקָה הוּא בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל הַתּוֹרָה וְכָל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי בָּזֶה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ, וְכָל כְּבוֹדוֹ נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הוֹלָדָה וְנִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַצְּדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁיִּתֵּן הַצְּדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְשֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲנִיִּים הֲגוּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה – שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ”ל, עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּצִדְקָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא כַּמָּצוּי בְּכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה רַק לְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה וְכָבוֹד בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה גַּם לָהֶם לְכָבוֹד, וְעַל עֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת אֵינָם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל וּמַעֲלִימִין עֵינֵיהֶם מֵהֶם נִמְצָא, שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים הוּא רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּזֹאת הַצְּדָקָה יֵשׁ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה כָּזֹאת אֵין נַעֲשֶׂה הַכְּלִי הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה – שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מִנְחָה, שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי, שֶׁנְּתִינָתוֹ מֻעֶטֶת, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מִתְפָּאֵר בָּהּ, רַק כַּוָּנָתוֹ בְּקָרְבָּנוֹ רַק לַשָּׁמַיִם לְבַד, כְּמוֹ־כֵן הֶעָשִׁיר – אַף־עַל־פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַרְבֵּה לִצְדָקָה, חָלִילָה לוֹ לְהִתְגָּאוֹת בְּחִינַת הַצְּדָקָה וּלְהִתְכַּוֵּן בָּהּ לִכְבוֹד עַצְמוֹ, רַק אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתֵּן לִצְדָקָה הוֹן רַב, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּעָנִי, כִּי בֶּאֱמֶת נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל עֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, כִּי הַכֹּל רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתְנוּ לָךְ, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁנָּתַן הוֹן רַב לְנִדְבַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אָמַר: וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי וְכוּ’, כִּי הֶחֱזִיק כָּל נְתִינָתוֹ לַעֲנִיּוּת, וּצְדָקָה כָּזֹאת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, שֶׁחֲבִיבָה מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁכַּוָּנָתוֹ רַק לַשָּׁמַיִם בְּלִי שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת צְדָקָה כָּזֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה בְּחִינַת: מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה ו’, אוֹת ד):
ד. בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה בָּרְגָלִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ וּלְגַלּוֹת מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁקּוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עִנְיַן יוֹם־טוֹב: אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב (הִלְכוֹת סִימָנֵי דָגִים, הֲלָכָה ג’, אוֹת ו):
ה. עַל־יְדֵי צְדָקָה מְשַׁכְּכִין חֲמִימוּת הַלֵּב הַבּוֹעֵר לְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וּלְתַאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין, הֲלָכָה ג’, אוֹת ב, ה):
