א. עַל־יְדֵי טְבִילוֹת מִקְוֶה נוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים, וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּנִיעוֹת, שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה מְבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּבִטּוּל גָּמוּר בִּבְחִינַת מְסִירוּת־נֶפֶש, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָרָצוֹן חָזָק בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ – זֶהוּ בְּחִינַת טְבִילוֹת מִקְוֶה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא נִכְנָס וְנִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתֹקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בִּטְבִילָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֹׁרֶשׁ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהוֹצִיא רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וּמִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִים וְנוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַמּוֹנְעִים מִלְּהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם, כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם־חַיִּים וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד’, אוֹת כ):
ב. אִיתָא בִּסְפָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה (הִלְכוֹת גֵּרִים, הֲלָכָה א’):
